ילדה במצוקה איך מרגיעים?

היי,אני בת 35 אמא לילדה בת 5 במצוקה.לפני שנה נפרדנו לאחר זוגיות ארוכה.במהלכה התגרשנו ונאלצתי לעבור דירה .מעבר רחוק .(הסדרי הראיה ירדו מפעמיים בשבוע לפעם בחודש)ציפיתי לקשיים.הילדה איתי מופנמת :בוכה כועסת לא מאמינה בי וכמובן שלא מקשיבה ומתחצפת .הקושי הגדול ביננו הוא התקשורת וניסיונות כושלים שלי להרגעה.נכון גם אני עוברת שינוי ולכן לא יכולה לבד לעזור.עם האקס כמובן אין שיתוף פעולה להכלת המצוקה שלה.מלבד פנייה לפסיכולוגית איך מרגיעים אותה כי השיחות שלנו מסתכמות ב "עכשיו אני רוצה לראות את אבא"ומה עדיף עו"ס או פסיכולוגית ? תודה

שלום שרון, מה שמרגיע ילד במצוקה זה הורה רגוע, סמכותי ויציב, המשדר לילד מסר ברור האומר (באופן כללי) "אני כאן, אוהב אותך, שומר עליך, חזק מספיק כדי להכיל את מה שעובר עליך". יש מצבים משבריים, בהם גם ההורה עצמו מתקשה להתמודד בהצלחה עם תביעות המציאות, ומוטב שייעזר בכוחות מן החוץ. אם את מרגישה שקשה לך כרגע לגייס את העמדה הנכונה מול ילדתך, אני מציעה לנסות להיעזר בהדרכה הורית קצרה (כמובן שעדיף יותר מזה, אך אם אין ברירה, אז לפחות פגישת הדרכה אחת או שתיים). עד אז, כאשר בתך נמצאת בסערת רגשות ורוצה את אבא, תוכלי לומר לה בשקט "אני רואה שקשה לך עכשיו, אבל אבא רחוק, ואני כאן איתך, רוצה ויכולה לעזור לך". נדמה לי שהמשימה הבוערת כרגע היא לחזק אותך, כדי שתוכלי לשדר לבתך עוצמה ושקט. פסיכולוגית קלינית או עו"ס קלינית - טובות שתיהן באותה מידה. שולחת לך כוחות ועידוד ממרחק ליאת

אותי הרגעת! ואני מתכוונת לומר לה ככה .בינתיים בדקתי אפשרות של שיחה שניים עם פסיכולוגית והציעו לי באיזור מגורים שלנו להעזר בטיפול דרך אומנות ומישחק ורק אחכ לשקול שיחות (זה מיותר בגיל 5 שיחות?) תודה !כאילו הוצאת לי את המילים מהפה וסידרת אותם בכמה מישפטים קצרים ועיניינים.