גמילה מחיתולים

שלום רב, בני בן ה-3 קטן מבין שלושה (אחות בת 10 ואח בן 7) עדין לא גמול מחיתולים, לפני כחודשיים ניסינו יחד עם הגננת (לבקשתו של הילד) להתחיל תהליך של גמילה במשך שלושה ימים הוא עשה את צרכיו בכל מקום חוץ מבשירותים וזה לא הפריעה לו כלל, אז לקחנו החלטה בשיתוף עם הגננת להחזיר את החיתול. רק לאחרונה (לפני חודשיים בערך) גמלתי אותו ממוצץ במהלך היום וזאת בגלל שהוא לא דיבר וברגע שהורדתי את המוצץ הוא התחיל לדבר, עדין לא הדביק את הקצב של בני גילו אבל הוא בהחלט בכיוון הנכון. עכשיו בתקופת הקיץ החלטנו שכדאי ורצוי לנסות שוב הוא לא כל כך משתף פעולה, הוא מתאפק הרבה ולא יכול לעשות את צרכיו בשירותים. הוא יושב על האסלה מספר פעמים אך לא עושה שום דבר ובגלל שהוא מתאפק הוא מפספס. אתמול הוא ביקש את החיתול חזרה לשם עשית הצרכים ובבוקר לא הסכים להוריד את החיתול של הלילה ולילבוש תחתונים. הוא יודע שעליו לעשות את צרכיו בשירותים אך אני מרגישה שהוא מפחד. מה עלינו לעשות כדי לעבור את התהליך נכון?

שלום ענת, לפעמים המעבר מחיתול לאסלה הוא מאיים מדי, ואז רצוי להיעזר בסיר. העובדה שהרגליים נשארות יציבות על הרצפה מפחיתה מתחושת הפחד, ומאפשרת לילד תחושת שליטה טובה יותר. יש ילדים הנרתעים גם מהרעיון שהקקי "נושר" מגופם, והם חווים זאת כאובדן של חלק מגופם. הישיבה על הסיר ממתנת גם את החשש הזה. בכל מקרה, נראה שבנך עדיין נמצא על הגבול מבחינת הבשלות שלו לתהליך, ולכן, אני מציעה להניח לזה לגמרי למשך שבועיים, ולהתחיל שוב "על נקי", צעד צעד, ללא לחץ. ברשת יש אין ספור מאמרים טובים המפרטים את הדרך לעשות זאת נכון. מה שחשוב הוא להימנע מטעויות נפוצות כמו - * כעס על תאונות ופספוסים * ביטויי גועל סביב הקקי ("מלוכלך, מסריח,מגעיל" וכד') * הצעת חיתול לצורך עשיית הקקי. * הושבת הילד על האסלה או הסיר למשך שעות. המסר חייב להיות ברור וחד משמעי: מעכשיו אין יותר טיטולים, וגם אם יהיו פספוסים לא נורא. חשוב לגייס הרבה סבלנות ורוח טובה, ולהימנע מלחץ ןבהילות. אל תתייחסו לאחד בספטמבר כאל "דד-ליין". לא נורא אם זה ייקח עוד מס' שבועות. בסוף, כמו שאת כבר יודעת, כולם נגמלים. בהצלחה ליאת