בני בן פחות מ 3 שואל בלי סוף על אביו שעזב

שלום,בני בן שנתיים ועשרה חודשים חכם בצורה בלתי רגילה שואל על אביו שאנחנו גרושים כבר מהיותו בן שבוע,אביו הגיע לפרקים אדם לא יציב שלא מחובר בשום דרך לבני.לאחרונה כ 4 חודשים לא שמענו ממנו שום דבר,בני שואל עליו המון במהלך היום שומר לו אוכל וממתקים אומר שהוא הגיבור של אבא ושואל מתי יגיע.אין שום אפשרות לחבר ביניהם באמת שעשיתי כבר הכול,הוא טוען ש"הוא לא מרגיש שום דבר ושזה לא בשבילו האבאהות הזאת" זה שובר אותי כל שאלה של בני נשמתי נעתקת.בינתיים אני מסבירה לו שיש לו את אמא וסבא וסבתא שאוהבים אותו אך כמובן שזה לא מספק אותו.לתשובתכם אודה.אגב מעולם לא היו בקשר רציף גם בתקופות שהגיע זה היה יום בחודש 3 שעות.

שלום דידי, אני מניחה שמאחורי הפנייה שלך מסתתר סיפור עצוב, מורכב יותר ממה שאפשר לפרט כאן, המציב בפני כולכם סוג של התמודדות. אני מניחה שאת שואלת מה לומר לילד, ואיך להתמודד עם הפנטזיה שיש לו על אביו, עם הגעגועים, עם השאלות. איכשהו, אני מחזיקה באמונה שכאשר אין לנו תשובה טובה, אפשר להגיד לילד שלנו את האמת - "אני לא יודעת". כאשר הוא שואל מתי אבא יגיע, תוכלי לומר לו בכנות "אני לא יודעת, אבל אתה יכול להכין לו בינתיים ציורים". תוכלי לצלם אותו עושה דברים חדשים, כדי שיוכל להראות לאבא כשיגיע, ותוכלי גם לנסות להזמין את האבא לסוג של תקשורת מרחוק (שיחה דרך הסקייפ או הטלפון). אני אומרת את זה בזהירות המתבקשת, כי איני מכירה את הנסיבות שלכם. נדמה לי שבמקרה של נתק כמו שלכם, רצוי להיעזר באיש מקצוע (פסיכולוג ילדים או עו"ס) שיוכלו להביא בחשבון את הנסיבות הספציפיות יחד עם צרכי הילד האקטואליים, ולפעול יחד איתך לצמצום הנזקים הרגשיים אצל הילד. פני לעזרה ממשית, ולא דרך המחשב בהצלחה ליאת