חרדה

שלום רב, ביתי בת 7 וחצי, בחודשיים האחרונים היא אינה רוצה ללכת לבית הספר וללכת לחברים. לציין שבעבר היא הלכה לחברים בלי בעיה. היום היא רוצה ללכת רק איתי (האם) ואני נאלצת לשבת עם ההורים בסלון בזמן שביתי משחקת בחדר עם חברות. היום אף נתקלתי בחרדה יוצאת דופן שלפני היציאה מהבית לחברה בידיעה שאני באה איתה היא החלה לבכות שכואבת לה הבטן, וכואב לה הגרון וכואבת לה הרגל, וזאת עד היציאה מהבית וההגעה לחברה. כשהגענו הכל עבר לה הפלא ופלא. גם כאשר הולכת לבית הספר מתלוננת כל הזמן על כאבי בטן, ראש, גרון וכו... ניסיתי לשאול אותה, מה קרה, האם מישהו הציק לה, האם לא נהנתה אצל חברה ולברר את הסיבה לכך. אשמח לייעוץ בברכה, נוני.

שלום נוני, ילדים צעירים מגלים די מהר שתלונות סומטיות מזכות אותם ב'פטורים' בלתי צפויים, ולפיכך כאבי בטן/ראש/גרון/רגליים נפוצים מאד אצל ילדי ביה"ס. בניגוד לבי"ס, עליו אין אפשרות לוותר, אני מציעה לא להכריח אותה לצאת בכוח למפגשים חברתיים, ולנסות להקשיב למה שהיא מנסה לומר לך דרך הגוף. יתכן שכרגע היא זקוקה יותק לקרבתך, להישארות בבית יחד איתך, ופחות לחיי חברה שבוודאי 'מכוסים' בבוקר ובצהריים בשעות הקייטנה. אני מציעה לנסות להיענות לצרכים של בתך, ולנסות לפנות עבורה זמן בו תוכלו להיות רק שתיכן בכייף. כשהצורך הזה יסופק, יתכן שהיא תהיה פחות 'דביקה' ותובענית, ופחות חרדה מהפרידה ממך. בברכה ליאת

שלום רב, תודה על תשובתך. בהמשך לתשובתך אשמח לעוד טיפ. היא כן רוצה ללכת לחברות אבל שאני אשב איתה אצל החברות.. עשיתי זאת פעמיים למרות שבעבר הלכה לבד ללא נוכחותי. חשבתי לומר לה שאני לא באה איתה, אם היא לא רוצה שלא תלך. האם המחשבה נכונה, אשמח לדעתך..

תודה רבה על תשובתך. הנושא מעט מורכב, כנראה יהיה קשה לפתורו בקלות על גבי הכתוב. אני נתקלת בבעיות רבות של החלטות שביתי לוקחת עם שינויים רבים לאחר ההחלטה. לדוגמה, באחת הפעמים אני הסכמתי לבוא איתה, לפתע אחרי שהיא רצתה ללכת לחברה איתי, היא חזרה בה ופתאום אמרה שוב כואבת לי הבטן/גרון/רגל והכל בבת אחת, לאחר מכן אמרה שהיא רוצה שכל המשפחה תבוא איתה, לבסוף נרגעה תוך בכי של שעה והלכנו.. כשהיינו שם היא מאוד נהנתה ולא היתה לידי בכלל. שאלתי אותה אם בפעם הבאה היא תלך לבד, שהרי לא היתה אתי.. היא אמרה לא!!! בעיה נוספת שאנחנו גרים רחוק מבית הספר ולכן חברות לא תמיד זמינות לבוא אליה. מצטערת שאני לוחצת, אני פשוט נמצאת ממש בהתמודדות קשה. דוגמה נוספת, היום נאלצתי לנסוע למקום כלשהו מהעבודה. בדר"כ אני בחופש, עצם היותי מורה. היא התחילה לבכות מהבוקר שכואבת לה הבטן... כשהלכתי היא שיחקה ונהנתה... מה שקורה שהיא לא משחקת שאני איתה, אני נאלצת לשבת לידה בכל מה שהיא עושה. תודה מראש נעמה

נעמה, אני מסכימה איתך על כך שלעיתים קשה מאד להיעזר דרך פורום אינטרנטי. להערכתי, הדרכה הורית ממוקדת תוכל לסייע לך להיחלץ מההשתעבדות לחרדה של בתך. פני לפסיכולוג ילדים, שיוכל לסייע לשתיכן לשלוט בחרדה ולא להפך. בהצלחה ליאת