ילד רגזן

שלום, יש לי ילד בן 7 שהוא ילד באמת טוב וחכם וחברותי ואין לי שום בעיה איתו בלימודים ובכלל. יש לי איתו בעיה אחת ויחידה, הוא ילד רגזן וקוטר וילד תקוע אני קוראת לזה. למשל הוא יבקש שחבר ישן אצלו ובאותו יום אני לא מסכימה הוא פשוט יהיה רגזן כל היום וקוטר ולא יעבור הלאה...אפשר להשתגע. עכשיו הוא לא מתרגז והולך לחדר אלא הוא עומד לידי ומטריף לי את המוח במשפטים כאלה שקריים ולא נכונים כמו: את אף פעם לא מרשה כלום, אף פעם לא יישן אצלי חבר, איזה שיעמום הבית הזה, שום דבר לא עושים פה ועוד ועוד. למרות שזה ממש לא נכון מה עושים?

שלום גלית, יש ילדים (ומבוגרים) שמוצאים סוג של הקלה ביכולת לפרוק את התסכול שלהם באמצעות הקיטור. בדר"כ, מה שמחזק סוג כזה של התנהגות זה ה"אחר" שמאד מתרשם מהטרוניות, ומפתח מידה של רחמים, חמלה או יחס מיוחד כלפי המקטר. לפעמים הטון המאשים ("את אף פעם לא מרשה") הוא המעורר את הצד השני לסוג של תגובה שלא היה מושג בדרך אחרת. נסי לא להתווכח עם החוויה של הילד. אחרי הכל, זה לא באמת משנה אם מה שהוא אומר נכון או לא נכון. זה מה שהוא מרגיש כרגע, וזה בסדר. תוכלי להגיב בקצרה ולומר "יכול להיות שזה מה שאתה מרגיש כרגע, ואני מבינה אותך. ובכל זאת, אני החלטתי שהיום לא יישנו אצלינו חברים, ואתה תצטרך לקבל את זה. יש משהו אחר שאנחנו יכולים לעשות, ושיעזור לך כרגע?") כך את נשארת אמפתית וקשובה אליו, מצד אחד, אך לא מוותרת ונסוגה מהחלטותייך כדמות סמכות, מצד שני. זכרי שברוב המקרים אף אחד לא 'חופר' ומטריף את המוח (כדברייך) אם אין בצד השני מישהו שיסכים להיטרף... לא פשוט, אך אפשרי ויעיל. בהצלחה ליאת