חגי 12 ירושלים

יש לי 2 בנות הגדולה בת 3 והקטנה בת 1.5 שתיהן מקבלות המון חום ואהבה, בתקופה האחרונה בתי הקטנה החלה לדבר ולהפתח מאד כמקובל בגיל זה,לעומתה הבת הגדולה מאד מקנא בקטנה. כל ערב לפני השינה או תוך כדי שינה היא שואלת " אבל איך הקטנה ישנה"?. היא מאד מנסה לחכות את בתי הקטנה בתנועתיה, בצורת שינה, באוכל וכו'אע"פ שהיא הגדולה מה עלינו לעשות להתייחס אל בקשותיה להיות כמו הקטנה? ניסו כבר מס' פעמים להסביר לה שהיא הגדולה והיא צריכה ללמד את הקטנה איך להתנהג וכו' כל זה לא עוזר אודה לתשבתך טלי

שלום טלי, קנאת אחים אינה מאפיינת רק את התקופה שלאחר הלידה. אדרבא - כאשר האח הצעיר,ובמקרה שלכם האחות הצעירה, מתחילה להיות מתוקה, מצחיקה ומרגשת הקנאה מתגברת הרבה יותר, ומשום מה המבוגרים פחות קשובים ורגישים לגילויים שלה (בהשוואה לתקופה שאחרי הלידה). בתכם בת השלוש, שאצלכם נחשבת 'גדולה', היא עדיין פעוטה בת שלוש, הזקוקה להמון תשומת לב והתפעלות. הדבר האחרון שהיא רוצה כרגע זה להיות 'גדולה'. בחוויה שלה, להיות קטנה זה הרבה יותר מתגמל, ומהסיבה הזו אנו רואים לעיתים ילדים בכורים שמפתחים סוג של רגרסיה: הם מחקים את האח הקטן, מדברים כמוהו, ישנים כמוהו, ואולי גם מבקשים בקבוק ומוצץ כמוהו. בעיני, אין טעם ללעוג, לכעוס או להתעצבן מזה, אלא לגלות סלחנות, ודווקא להימנע מלומר לה כמה היא גדולה. עדיף לגרום לה (במעשים!) להכיר ביתרונות הגיל. כלומר, לתת לה צ'ופרים אמיתיים ולבחור למענה פעילויות כייפיות שהן "רק של גדולים", כמו סרט, הצגת ילדים, בילוי עם אמא בקניון, וכד'. הקנאה, כך יש לקוות, תחלוף עם הזמן, או לפחות תתמתן. סבלנות ליאת