רתיעה של ילד בן 4 וחצי מעימותים עם ילדים אחרים

הילד שלי עם השנים נרתע יותר יותר עם מגע ועימותים עם ילדים אחרים, גם אם מדובר בילדים הקטנים ממנו. הדבר מונע ממנו לעשות דברים שהוא אוהב (כגון להתגלש כאשר יש שם ילדים נוספים). הרתיעה שלו מאוד מודעת, ומתקיימת רק מצפייה במתרחש - ברגע שהוא עומד את המצב ויש אפשרות שהוא ייאלץ לעמוד על שלו או להתעמת. שאלתי היא איך הצורה הטובה ביותר בה כדאי שאני אגיב(הייתי רוצה להגיב בצורה שתעודד אותו להתמודד עם הפחד גם במחיר של עימות ותוך כך שילמד שעימותים הם חלק מהחיים ועד גבול מסויים הם עדיפים על ויתור טוטאלי של חוויות..). בתודה

שלום רב, עימותים הם אמנם חלק מהחיים, אך הם אינם מחוייבים המציאות כשמדובר בגיל 4-5. ילדים המעדיפים להימנע מעימות הם ילדים חכמים, ובדר"כ גם לא מסתבכים בצרות. בניגוד למה שאנשים מסוימים נוטים לחשוב, מי שדוחף, מתעקש ונלחם על כל דבר הוא לאו דווקא מי שמצליח בחיים. בכל מקרה, אין לי ספק שחוויית גן השעשועים אינה מהנה כל עוד על הילד להיאבק בילדים אחרים. הנכונות לוותר, לפחות בעיני, מעידה על שיקול דעת, בגרות, ואולי גם על מידה של חוסר ביטחון. כדי לחזק אותו, תוכל לעשות את מה שמומלץ לעשות בכל מקרה - לאהוב אותו כמו שהוא ועל מה שהוא, להרשות לו (בבית) לבטא באופן חופשי את רגשותיו (גם השליליים), ולא להיות שיפוטי או מזלזל כלפי העדינות והוותרנות שלו. בעיני, אלו תכונות רצויות יותר מכוחנות ושתלטנות. בברכה ליאת