תקשורת- גיל שנה

שלום, בני בן שנה וחודש.ילד מתוק, מלא שמחת חיים וסקרנות. חברותי מאוד. בשגרת חיינו, אביו עובד במשמרות, כך שיוצא שאני זו שחווה איתו את השגרה היום יומית הקבועה. (הוא בפועוטון מגיל חצי שנה). יחד עם זאת נראה שהוא מעדיף את אביו על פניי. באופן כללי,הוא מאוד שמח ומתרגש לקראת אנשים הקרובים לו (אני, אבי, סבתו) אך לפעמים הוא מתעלם מהם לחלוטין. כך גם ממני: . (אתמול באנו לקחת אותן ביחד מהגן, והוא התייחס אך ורק לאביו וממני התעלם לחלוטין!). שאלתי היא: יש פעמים שהוא נורא שמח לקראת אדם הקרוב לו, ופעמים אחרות הוא מתעלם ממנו או אדיש כלפיו. האם זה נרמאלי? התפתחות רגשית תקינה?

שלום רב, ההתנהגות שתיארת - כשלעצמה - אינה מעידה על כך שמשהו בתקשורת איתו לא תקין. אם, בהיעדרו של האב, הוא מגיב גם אלייך בשמחה ואהבה, לא נראה לי שיש לך סיבה לדאגה. שבת שלום ליאת