שלום ליאת,

אני יועצת מתחילה בראשית דרכי (שנה ראשונה). כשיצאנו לחופש התבשרתי כי שתי בנות בכיתה י נקלעו למצב משברי. האחת התיתמה מאביה לאחרונה, והשנייה אביה הגיע למצב של 100 אחוז כוויות והוא שרוי בבית חולים. שתי הבנות הללו נמצאות במרתונים של למידה לקראת בגרויות נוספות שעליהן לעבור. מחנכות הכיתה היו הראשונות לצור עימן קשר ודיווחו לי כי הן שבורות מאוד ומתקשות להרים את עצמן לקראת למידה לבגרות. אני כמובן אפגש איתן ואשוחח איתן, אך אני מסופקת עד כמה אצליח לעודד אותן ולסייע להן להתגייס לקראת למידה. אנא עזרי לי כיצד אוכל לתמוך בהן? ולחזק אותן.

שלום רב, ההודעה שלך מזכירה לנו כמה החיים שבריריים, וכמה זוטות היומיום שלנו, מטרידות ככל שיהיו, יכולות להיתפס כברכה. שתי הבנות 'שלך' אכן מתמודדות כרגע עם משבר נורא, ולטעמי יש לאפשר להן להתאבל ולכאוב יחד עם בני משפחתן, ולא למהר "להציל". הבגרויות יכולות תמיד לחכות, והן לא חובה כרגע, אלא אם הבנות מתעקשות על זה. הייתי מציעה לך ליצור קשר, לשדר זמינות ונכונות לעזור, אך גם לשאול מה נכון להן ומתאים להן כרגע. הביעי נכונות להירתם לעזור בהיבטים הפרקטיים בירוקרטיים, ונסי להחזיק בשבילן את התקווה לימים שאחרי. כרגע, כך אני רוצה להאמין, הן מוקפות באהבה וחום מצד בני המשפחה, והצורך הממשי בתמיכה יתעורר מאוחר יותר, כשהמהומה מעט תרגע. אני סומכת עלייך שתוכלי למשימה. שלא נדע צער ליאת