האם אני מדמיינת בעיה חברתית?

בני מסיים כיתה א. במהלך כל השנה הוא התחבר לילד אחד בלבד ואינו מעוניין להזמין או ליצור קשר אם אף ילד אחר מהכיתה. הבעיה היא שה"חבר" שלו מתנהג אליו לא יפה. מדובר בילד מאוד חברותי שרוב הילדים מעוניינים בחברתו. הבן שלי רוצה לשחק רק איתו וה"חבר" דוחה אותו ואפילו שולח את החבר התורן שלצידו להכות את בני ע"מ שלא יחבור אליו. מיותר לציין שזה מכאיב לי מאוד. ניסיתי להסביר לבני את החשיבות בהרחבת מגוון החברים אבל הוא מסרב. ניסיתי להאיר את עיניו לגבי איכות חברות וזה לא עוזר. הוא מעדיף לבלות עם עצמו ולחכות ל"חבר" כשמתחשק לו. אני מתארת לעצמי שהוא מרגיש דחוי ובכל זאת לא אכפת לו. מה עושים?

שלום מיכל, אני מאמינה שאינך מדמיינת, ושמדובר באמת בסוג של בחירה בעייתית, האופיינית לפעמים לילדים חסרי ביטחון, המעדיפים להסתופף בחברתם של ילדים חזקים גם במחיר של עלבון ופגיעה. תוכלי לנסות לבקש עזרה מצוות ביה"ס (מורה ויועצת), שמסוגלות להשפיע במידת מה על האינטראקציות החברתיות בביה"ס (שינוי מקום ישיבה בכיתה, יוזמה של פרוייקטים משותפים בין ילדים מסוימים, תיווך ושיפור מיומנויות חברתיות). במקביל, שווה לשקול בשנה הבאה רישום לחוגים ופעילויות של אחה"צ, שירחיבו את חוג החברים שלו, וימלאו אותו תחושת ערך, יכולת ושייכות. אם המצב ימשיך להדאיג אותך, ולא תבחיני בשיפור, תוכלי להתייעץ גם עם פסיכולוג ילדים, שיוכל להעריך מקרוב אם יש מקום להתערבות טיפולית. חופשה נעימה ליאת