התמודדות עם מוות של ילדה בת 5.5

ליאת שלום, ילדתי בת 5.5 רגישה וחכמה בצורה מיוחדת. שואלת שאלות על מוות כמעט מידי יום בחודשים האחרונים. אחרי כל שאלה היא חושבת המון ומגיעה למסקנות אישיות קצת מוגזמות. אחרי שהיא דירגה את כל המשפחה המורחבת מהזקו ביותר לצעיר (כדי לדעת מי ימות ראשון) והתחילה לאכול בריא כדי שהגוף יהיה חזק (שלא תמות ממחלות), נזהרת מאש (שלא תמות משריפה) היא מתעניינת בשאלות קיומיות על מה מרגישים אחרי המוות, כמה שוקלת הגופה, איך בדיוק מתים ורזולוציות שאני ממש לא יודעת כבר כיצד להתמודד.. לאחרונה היא ביקשה לבקר בבית קברות לכבוד החופש הגדול, לראות את השמות של המתים ואיך נראה קבר. אני מרגישה שהנושא נהיה גדול עלי ולא יודעת כיצד להתמודד. האם שאלות ברמה כזו מעידות על בעיה ריגשית? האם יש ספר שמסביר את הנושא ברמה כזו? האם יש מקום לפנות עם הילדה לייעוץ? יש לציין שאני מקפידה מאוד על התכנים אליהם היא נחשפת בין אם בטלויזיה, משחקים ובספרים. תודה ובברכה

שלום רב, בתך מתמודדת עם שאלות ודאגות שמאד אופייניות לגילה, ו'תוקפת' את הנושא באופן מאד קונקרטי (שוב - כמו כל הילדים בגיל זה). הדירוג שהיא עושה מהזקן לצעיר, כמו גם האכילה הבריאה והזהירות מאש, משקפים כולם את הניסיון (הבריא) שלה לחוש מידה של שליטה מול פחד המוות. אם נחשוב על כך לעומק, נראה שבעצם כולנו נוקטים באותה דרך ממש, גם אם לעיתים היא נראית מעט יותר מתוחכמת. בעיני, בית קברות הוא מקום לא רע בכלל לטיול, כל עוד זה נעשה באווירה המתאימה. בחרי אתר יפה, ירוק ומטופח, אולי למשל בית הקברות של קיבוץ כינרת, שם קבורה נעמי שמר, והפכי את הביקור למשהו משמעותי ומרגש. זו הזדמנות נהדרת לדבר דווקא על החיים ועל הכוח שלהם, ועל משמעותן של אהבה ויצירה כהגנה מפני הפחדים העמוקים של כולנו. את מוזמנת לשתף בחוויות... ליאת