עצה דחופה!!!

ליאת שלום, אני אמא לתאומים בני 3. כשהיו בני חודשיים נפטר בעלי בנסיבות טראגיות. אינני נמצאת בקשר עם אף אחד מבני משפחתו ומעולם לא הזכרתי אותו ו/או שוחחתי עליו עם ילדיי. בימים אלו בני אמר מספר פעמים "בא לי לדבר עם אבא"כנראה החל להבין שיש ד מות כזו שנקראת "אבא".מה עלי לעשות ומה לומר/לא לומר להם בגיל כ"כ צעיר וכשאין שום דבר טוב שביכלתי להגידץ אובדת עצות אנא עזרי לי תודה. אם את חושבת שעדיף להגיע אליך-אגיע, כי אני רוצה לעשות את הצעד הנכון בנושא זה. ג

שלום דליה, הילדים שלך גדלו לתוך מציאות עצובה, בה הם נאלצים לגדול ללא אביהם שנפטר. יהיו הנסיבות אשר יהיו, הרי בסופו של דבר הם יצטרכו לדעת את האמת על זהותו של אביהם ועל נסיבות הסתלקותו. בעיני, חשוב לשמר את דמותו באופן זה או אחר בתודעתם, מתוך הכרה שקשה מאד לבסס זהות עצמית מבלי לדעת מאין באת. כמובן שבגילם אפשר לחסוך מהם מידע שלילי או מכביד מדי, ולהסתפק בתיאור דמותו של אבא ש"מת כשהייתם קטנים". אם יתעוררו שאלות בנושא המוות, חשוב להשיב עליהן באופן קצר וענייני, מתוך הקשבה זהירה למה שהם שואלים ולמה שבעצם מעניין אותם, וגם כאן - מבלי להכביד עם פרטים מיותרים (אך לא לשקר להם). אם את חוששת לעשות זאת לבדך, תוכלי להיעזר בהדרכה הורית אצל פסיכולוג ילדים קליני. זה בודאי לא יזיק. בברכה ליאת