הילד שונא נסיעות ברכב
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום ליאת, הבן שלי חגג שנה שבוע שעבר ומגיל אפס שונא מאוד להכנס לרכב, בתחילה חשבנו שזהו החום (נולד בקיץ שעבר), בהמשך האשמנו את הסל-קל אך משחלף הקיץ ומשהחלפנו למושב תינוק לא חל שיפור. עד שבוע שעבר תלינו תקוות שעם שינוי פניו לכיוון הנסיעה (מאושר החל מגיל שנה...) המצב ישתפר אך התבדינו... במהלך השבוע אני נמנעת מלסוע איתו נסיעות כאשר אני איתו לבד ברכב (מלבד גיחות קצרות לקניון/טיפת חלב וכו' שכולן מלוות בבכי). בסופי שבוע אנחנו נוהגים לסוע לבקר את המשפחה במרחק שעה וחצי נסיעה!... ניסינו לצאת לדרך בשעות בהן הוא אמור לישון ואכן הוא מאוד-מאוד עייף אך לא מצליח להרדם, אז ניסינו בשעות שהוא דווקא חיוני ועירני אך תמיד אותו הדבר: מקסימום 10 דקות של שקט (יחסי) ואז מתחיל פסטיבל של בכי וצעקות. נוצר מצב שתמיד אחד משנינו ישב לידו במושב האחורי ויתפקד על תקן "המשעשע", אם זה אומר ספרים, שירים, בובות יד ואצבע, רעשנים, בועות סבון ובעצם מה לא. רק למשוך ולמשוך עד שכולנו מגיעים מותשים ליעד. ברור לנו שזה לא הדרך וגם חוששים לקבע מוסכמות שהילד רגיל שמשעשעים אותו ויושבים לידו (רוצה כבר לחזור לשבת ליד בעלי...) אך לא יודעים איך לעשות זאת מבלי להשתגע בנסיעה כי הבכי שלו מורט עצבים ואף מסכן כי כשהנהג לא מרוכז, עצבני או מוסח זה לא לעניין. מה את מציעה שנעשה? תודה רבה! שרון
שלום שרון, אני מציעה לגשת לאבחון במכון להתפתחות הילד, ולשלול בעיה בעיבוד/בוויסות התחושתי. ילדים/תינוקות שאינם סובלניים לנסיעות חשודים כסובלים מבעיה כזו, שתתאפיין בדר"כ בקשיים נוספים כגון סבילות נמוכה לאמבטיה, לאנשים זרים, להחלפת חיתול, להשכבה לישון, ואפילו לחיבוקים ונשיקות. שווה בדיקה. אם תישלל בעיה תחושתית - התייעצי שוב. בברכה ליאת
שלום ליאת, ראשית כל תודה רבה על תגובתך (-: ברצוני לברר: מכל הדוגמאות שהעלת כסממנים לבעיית עיבוד/ויסות תחושתי אין אף התנהגות נוספת שתואמת את התנהגותו של בני- בשגרה הילד לרוב נינוח,עצמאי,סקרן... הוא אינו חושש באופן יוצא דופן מזרים, אוהב מאוד (!) מגיל אפס מגע של מים ואמבטיות, מאוד ממושמע בעת החלפת חיתול (אני חושבת שהוא מבין הילדים הבודדים בני השנה שעוד מוכנים לשתף פעולה ולהתחתל בשידת ההחתלה במצב שכיבה!), ומקבל הרבה ובכייף נשיקות, חיבוקים ומגע. לגבי השינה - היה לנו עניין בהשכבות שהילד היה רגיל להרדם בהנקה/על הידיים, אך הבעיה נפתרה בגיל 7/8 חודשים ומאז נרדם עצמאית במיטתו בצורה מאוד מסודרת. אני מפרטת את הפרטים הנ"ל כי רציתי לשאול - במידה ואין בכל התחומים האחרים קושי/עניין את עדיין חושבת שיכול להיות שמדובר במקרה של בעיית עיבוד/ויסות תחושתי? או שבעייה זו באה לידי ביטוי בכל, או לפחות בחלק, מן התחומים המפורטים? כלומר- האם לאור שתיארתי את חושבת שזה עשוי להיות עניין אחר או שאת עדיין חושבת שיש סיכוי לבעיית עיבוד/ויסות תחושתי ושכדאי לנו לפנות לבדיקה? ושוב - המון תודה על סבלנותך ועל תשובתך. שרון