בטחון עצמי לילד בן 7

בני בן 7 ובכיתה א'. ילד מקסים וטוב לב. הוא חברותי ואהוב על חבריו, בין היתר בגלל היותו ילד שתמיד מרצה את חבריו, תמיד עושה את מה שילדים אחרים מבקשים וגם נותן לילדים אחרים להציק לו. כשאנחנו שואלים אותו מדוע הוא לא אומר לחבריו שההצקות מפריעות לו הוא עונה שהוא לא רוצה שהחברים יכעסו עליו. אנחנו מסבירים לו שאם הם מציקים, אז כנראה שלהם לא אכפת בכלל שהוא כועס עליהם. כמובן ששום דבר לא עוזר ובננו פשוט לא עושה כלום. אנחנו אובדי עצות. ניסינו לזרום ולתת לו את הזמן ולא התערבנו, אך זה לא עזר. בזמן האחרון שינינו גישה ואנחנו מנסים להיות יותר אסרטיביים איתו ופשוט אומרים לו שיחזיר לכל מי שמציק, למרות שהוא חבר שלו. אנחנו מסבירים לו שחבריו אוהבים אותו אבל העובדה שהם גם מציקים לו מעידה על כך שהם מזלזלים בו ולא מכבדים אותו. מה עושים? איך אפשר להחדיר לו בטחון עצמי? הסברנו לו כבר את הכל ושום דבר לו עוזר. כואב לנו לראות אותו מושפל וגם לו מציק המצב הזה כי הוא אומר לנו פעמים רבות שהחבר הזה מציק לו והחבר ההוא מציק לו, אבל הוא לא יכול לעשות שום דבר עם זה. אנא יעצו לנו.

שלום דנה, חשוב מאד לעשות את ההבחנה בין התנהגויות של הצקה מתוך דחייה, לבין מערכת יחסים המערבת דפוסים של חיבה וריצוי. הראשונה, היא הרסנית ומצלקת, בעוד השניה יכולה להיות פיתרון זמני ומקובל של ילדים קצת יותר חלשים, לזכות בהכרה ומעמד בקרב מי שהם מחשיבים כשווים ונחשבים יותר. את מציינת שבנך חברותי ואהוב, ולכן לא בטוח שכדאי להתערב באופן נחרץ כל כך בחיי החברה שלו. עלינו לזכור שילדים צעירים לא תמיד תופסים את הסיטואציות הללו במונחים של השפלה וניצול. לכם כהורים יש תפקיד חשוב בכינון תחושת ערך וביטחון עצמי אצלו. במקום להדגיש את חוסר האונים שלו ולשפוט אותו על היותו חלש ו"פראייר", מוטב להתפעל התפעלות אותנטית מיכולותיו, מכישוריו המיוחדים, משמחת הנתינה שלו ומהיותו חבר טוב. אלה תכונות חשובות לא פחות מכוח הזרוע, וילדים אחרים לומדים להוקיר ולכבד אותן בשלב כלשהו. אם אתם מרגישים שקיימת מצוקה ממשית אצלו, תוכלו לפנות למורה או ליועצת ביה"ס, לשתף אותן בדאגה שלכן, ולבקש מהן יותר מעורבות. המורה תוכל לתת לכם את נקודת המבט שלה, מתוך מקום פחות מעורב רגשית, ולהציע דרכי התערבות אפשריות. למורה יש יכולת לסייע במידה רבה, באמצעות משימות כיתתיות המחייבות שיתוף פעולה והישענות על כישורים ספציפיים של ילדים ספציפיים, עפ"י הצורך. בנוסף, אפשר לשקול פעילות העשרה בשעות אחה"צ, שתעניק לו תחושת הישג ושייכות בנפרד מקבוצת הילדים המוכרת, ותרחיב את המעגלים החברתיים שלו כמו גם את ההזדמנויות להצלחה. בברכה ליאת

תודה רבה ליאת. שמחתי לגלות זוית שונה לעניין. ננסה ליישם את מה שהמלצת. תושה.