פחד מקקי

שלום רב, בני בן השנתיים גמול כחודש ימים מחיתול , גם יום וגם לילה, פיפיבמרבית הפעמים לא מפספס (מבקש, מזכירים לו).בעשיית הקקי הוא מאוד מתקשה , הוא מבקש כל פעם ויכול לשבת בישבנון/ סיר חצי שעה אך מאוד נלחץ ובסוף לא עושה. הוא היה רגיל לעשות אחת ליום וכעת עוןשה כל יומיים עד 3 בסופו של דבר רק בתחתונים, למרות שמבקש.כיצד מתמודדים עם הפחדים מקקי?

שלום רב, אתם עדיין בעיצומו של תהליך הגמילה, ומה שמתואר בדבריך נשמע אופייני לתהליך זה, שאינו פשוט עבור הילד הקטן. יש ילדים שנלחצים מתגובות ההורים לקקי, וחוששים שה'תוצרת' שלהם מסריחה, דוחה או מגעילה מאד את המבוגרים. ילדים אחרים חוששים שמא הקקי הוא חלק הנושר מגופם. יש הנרתעים מגובה האסלה, ויש מי שנכנסים למאבק כוח עם ההורים. הבעיה האחרונה מתעוררת בדרך כלל כתופעת-לוואי של תהליך גמילה לא מוצלח. כרגע, המשימה שלכם זה להישאר רגועים ולא לעשות את הטעויות הנפוצות: אל תיבהלו מיום או יומיים עצירות, ואל תנסו להיכנס למאבק. הציעו סיר, אך אם לאחר מס' דקות לא יוצא כלום, הקימו את הילד, ונסו שוב אחרי חצי שעה-שעה. אל תושיבו את הילד לזמנים ארוכים מדי, ואל תגיבו בכעס כשבורח לו. סבלנות ועידוד הן הדרך המבטיחה שיתוף פעולה והצלחה ("לא נורא, בוא ננקה אותך עכשיו. אני בטוחה שבסוף תצליח גם בסיר, כמו גדול"). והכי חשוב - אל תציעו לו טיטול לעשיית הקקי - זו הטעות הנפוצה והבעייתית שקשה להיפטר ממנה. עוד קצת אורך רוח... בהצלחה ליאת