יחס שונה כלפי אמא בכניסה לגן הילדים גן ט. חובה

שלום רב! ביתי בגן טרום חובה ילדה חברותית, אנרגטית,פיקחית,וחמה, מגלה התנהגות שונה כלפי כשיש ילדים אחרים בנמצא. כלומר, בבוקר בגן היא ממש מגרשת אותי מעליה!לא מוכנה לנשיקה או חיבוק (שבהזדמנויות אחרות מתקבלים בברכה רבה) כמה מטרים לפני הגן היא כבר עוזבת לי את היד וממש מתעלמת ממני, מפנה את הגב ורצה לגן. שאלתי אותה אם היא לא רוצה שניפרד בנשיקה וחיבוק והיא אמרה שיצחקו עליה, אבל היא עושה את זה גם כשאף אחד לא רואה הרבה לפני שנכנסנו לגן. לפעמים אנחנו נפרדות לפני הגן כדי "שלא יראו". תמיד תעדיף להכנס לגן עם הגננת או הסייעת ולהתעלם לגמרי מקיומי (מה שלעולם לא קורה במקומות אחרים). גם שאני לוקחת אותה לחברות היא מסלקת אותי ממש (ואין ברצוני כלל להשאר ואין צורך לסלקני כי אני לא נדבקת אליה כלל) אך התגובה שלה מאוד קשה - "לכי כבר". שוב אמרתי לה שנפרד יפה בשלום לפחות מתוך נימוס ואני מבינה שהיא רוצה להיות עצמאית. עדיין האם לדעתך זה העניין? ההתעלמות שלה מאוד מפריעה לי הייתי רוצה לפחות שתדע להפרד בנימוס אם לא בחום בחיבוק.... מה דעתך?

שלום ניצה, הפגיעה שלך מאד מובנת לי, אם כי אני נוטה להאמין שהיא מיותרת. קשה להעריך ממרחק מה הסיבה האמיתית להתנהגותה, ולא בטוח ששווה בכלל להתאמץ לגלותה. אני מציעה לך לכבד את בקשתה, ולתת לה (ולך!) הרגשה טובה בבוקר, גם אם הפרידה היא ללא חיבוק ונשיקה. תוכלו לבסס טקס 'אלטרנטיבי' של מילים חמות או נשיקה באוויר, או כל דבר אחר שיתאים לשתיכן. אין לי ספק שבתך אוהבת אותך וזקוקה לך, וחשוב שתישארי עבורה דמות חסונה דיה, שאינה נשברת או מתערערת רגשית מגחמה קטנה של חוסר נימוס. בתחושה שלי, עצם ההתעקשות שלך או הפגיעה שאת חשה, זה מה שעושה מהסיפור "אישיו". עזבי את זה, ונסי לשמוח מזה שנחסכות לך סצינות פרידה קורעות לב... גם זה משהו :-) ליאת

תשובה מחממת את הלב :)