תלמיד שמקלל מורים

אני מחנכת כיתה י . יש לי תלמיד שאמר בריש גליי כי המורים בעיניו מפגרים והמערכת בעיניו מפגרת. ולמה? כי לו פותחים בפניו את ההזדמנות ללמוד שני מקצועות מוגברים שהוא מתעניין בהם. התלמיד הזה מוכר לי משנים קודמות כתלמיד שהיה מתבטא בחריפות כלפי עוול לדבריו, או כל דבר שאינו מוצא חן בעיניו. הגבתי מאוד עניינית ואמרתי לו אם ככה גם אני מפגרת בעיניך. והדיון נמשך כרגיל. בהמשך פניתי ליועצת בית הספר סיפרתי לה על האירוע והיא טענה שעליי לקחתו קודם לשיחה אישית וציינה בפניי שמדובר בעיניין משמעתי ולכן איננה מטפלת במקרים כאלה. כמובן ששוחחתי עם הילד . אך גם הבעתי את כעסי כלפי היועצת שהתחמקה מתפקידה. האם נכון לדעתך להתעקש על שיחה ייעוצית עם הנער?

שלום רב, אני מאמינה שהסוכני השינוי העיקריים בחייהם של ילדים ומתבגרים (בריאים) הם דווקא ההורים, המורים והדמויות המשמעותיות האחרות בחייהם, ופחות היועצים והמטפלים ה'מוצנחים' עליהם באופן מלאכותי. הנער שאת מתארת נשמע דעתן, אולי קצת חצוף, אבל בסה"כ לא משהו שאי אפשר להכיל במסגרת של שיחה ישירה ופתוחה ביניכם. למה, בעצם, את או הוא צריכים את היועצת? במה תרומתה תהיה גדולה משלך? הייתי מנצלת את הטרוניה שלו כלפי המערכת ה"מפגרת", ומזמינה אותו להיווכח ש*לך* דווקא כן אכפת ממנו. לכן, התשובה שלי היא - כן, שווה להתעקש על שיחה ייעוצית איתו, אך אין לי ספק שבשביל זה לא מוכרחים את היועצת... בהצלחה ליאת