בן ארבע עם מצבי רוח משתנים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

13/06/2011 | 00:53 | מאת: טי

שלום, אני אמא לילד בן 4 ותאומות בנות שנה וארבע. בני בן הארבע הוא ילד מקסים, נבון, רגיש ואוהב, מתייחס בקסם רב ובאהבה גדולה לאחיותיו הקטנות, נהדר בגן ובבית. הכל בסדר. אני לא ממש יודעת להגדיר את הבעיה אבל מפריע לי שהוא לא מתנהג בעקביות בכל הקשור למפגשים עם חברים, קרובי משפחה וכ. המפגש הראשוני יכול להיות חיבוק, נשיקה וחיוכים (למשל עם סבתא) או פתאום יום למחרת פנים זועפות ומתחבא מאחוריי. כך גם עם חברים שהוא מאוד אוהב- יכול להיות שיגיע הביתה מהגן ואציע לו לראות חבר והוא יגיב בזעף- לא רוצה ולא מוכן- ופתאום אחרי עשר דקות או אחרי שכנוע קל הוא יציג את הביקור כדבר משמח. כאשר הוא מגיע הביתה מהגן ויש הפתעה שהוא לא ציפה לה- למשל, אחד הדודים שלו פה- הוא יכול לשמוח מאוד אבל לחילופין יכול גם להתרגז ולשאול- מה הוא עושה פה?? (מדובר באנשים שהוא באמת מאוד אוהב). לעולם אין לדעת איך יגיב למצבים מהסוג הזה. ודוגמא אחרונה- יכול להיות מצב שבת דודתו (חברתו הטובה ביותר) תהיה איתו אחה"צ שלם והם יהנו וישחקו ואז בשלב מסויים הוא יגיד- נו , שהיא תלך כבר הביתה... אני משתדלת להכין אותו תמיד למצבים "מפתיעים" ולהודיע לו מראש אם מישהו בא וכד אבל לא תמיד זה עוזר... האם מדובר במצבי רוח משתנים? מאיפה זה יכול לנבוע? אם היה מדובר ביחס כלפי זרים הייתי מצליחה להבין אבל מאחר וזה קורה עם בני משפחה וחברים- זה לא ברור... אשמח לדעתך...תודה

לקריאה נוספת והעמקה
16/06/2011 | 00:52 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום רב, גיל ארבע הוא התחנה הבאה, אחרי גיל שנתיים ה'נורא', שבה מופר האיזון ומופיעות התנהגויות מרד וחוסר איזון רגשי. הילדים חסרים עדיין את המנגנון המווסת, ולכן הם נראים קפריזיים, לא עקביים וחסרי נימוס. ההתנהגות שאת מתארת אינה קשורה בדר"כ לזולת (זר או קרוב), אלא למצב הרוח הרגעי שבו תופס אותו המפגש. בהדרגה, עם היכולת הגדלה והולכת להפעיל מנגנונים של איפוק ווויסות, ההתנהגות של בנך תהיה יותר מתונה ונשלטת. בברכה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים