כיצד ננהג עם ילדה מחוננת

שלום. בתנו אובחנה כמחוננת בהליך הרגיל של הבחינות ולומדת במסגרת יום העשרה שבועי. היא בכתה ה'. הילדה הייתה בנסיגה השנה. נהיה לה לא כיף בכתה הרגילה, היא ממש אחוזת פחד מהמורה וחברתית גם לא ממש היה נעים לה השנה.השנה גם המחנכת בכתה, איך לאמר, לא מקלה איתה. היו משפטים כמו: "אם את לא מסוגלת להשלים החומר אולי כדאי שלא תלכי ליום העשרה" ניסיתי לדבר עם המחנכת פעם ועוד פעם אך יש שם התנגדות מובנית. המחנכת ממשיכה עם הכיתה שנה שלישית. הנושא של לנסות לעבור כתה לא רצוי על הילדה וגם לנו לא נראה בהכרח כפתרון אפשרי או טוב. השאלה היא מה אנחנו יכולים לעשות כדי לחזק את הילדה והאם יש איזה שהיא מסגרת תומכת חיצונית או מלמדת שניתן להיעזר בה בקשיים כאלו של ילדים מחוננים?

שלום רב, לצערי, לא הצלחתי להבין באילו קשיים מדובר: האם אקדמים? רגשיים? חברתיים? ביטויים כמו "לא ממש כייף" או "לא ממש נעים בכיתה" משקפים את החוויה שלה, אך אין בהם כדי למקד או לרמוז על מקור הקושי. התוכל לכתוב מעט יותר? ליאת