ייעוץ דחוף - קטנצ'יק מתאפק כמו גדול

צהריים טובים ליאת, בני בכורי בן 4 עוד מעט, ילד מעט רגיש יותר משאר הילדים מסביבו. גמול מפיפי ביום ובלילה. הגמילה מקקי בחיתול לא היתה פשוטה אך כיום עושה בסיר גם קקי... בשבועות האחרונים החל להתאפק מעשיית קקי, מתאפק כשבוע!!!! אנחנו לא לוחצים, משבחים כאשר עושה בסיר, כשאנו מנסים לגרום לו לשבת בסיר (פעם ביום) זה מלווה בהיסטריה ובכי ש"אין לו", כמובן שאנו רואים שיש לו ועוד איך!(מסתובב בבית עם רגלי ביסלי..) עד אשר אינו יכול יותר ואז עושה בסיר כמות מכובדת (סליחה על התיאור הציורי) שגם מכאיב לו להוציא. אנו מקפידים על תזונה שמעודדת יציאה (פירות יבשים, עגבניות, נוזלים וכו).אחרונה החל לגמגם ושמנו לב שככל שעובר הזמן והוא מתאפק הגימגום נעשה קשה יותר - ממש קשה לו להוציא משפט. כאשר הוא מתרוקן - אי אפשר לעצור את שטף הדיבור והוא שמח ומאושר. אנחנו מודאגים, רואים שהוא סובל מהמצב ומאוד רוצים לעזור לו במצב הזה. מה לעשות?????

שלום יעל, לפעמים, אחרי עצירות קשה וקקי שהכאיב, מתפתחת חרדה מפני הפעם הבאה, מה שמחריף באופן מעגלי את העצירות, וחוזר חלילה. הבעיה מחריפה, אם נוסף על הקקי, נוצר מאבק עם ההורים (שמצידם חוששים מאד מהרעיון של עצירות או של בריחה בתחתונים). אני מציעה להניח לו כרגע, ולהסתפק בתזונה עתירת סיבים. זכרו שלגוף יש מנגנונים מצויינים, וברוב המקרים - אם לא נפריע להם - הם פועלים נכון ולטובתנו. גם כאשר את רואה את בנך עם רגלי ביסלי (יופי של דימוי!), השתדלי בכל כוחך לא להגיב, ותני לו להתמודד בכוחות עצמו. הוא הרי יודע איפה הסיר ומה צריך לעשות, והוא יגיע לשם בזמנו. גם אם יברח לו קצת בתחתונים, אל תכעסי ואל תגערי. החליפי לו בשקט, ועודדי אותו במילים קצרות ("אני בטוחה שבפעם הבאה תספיק להגיע לסיר או לבית השימוש"). אני מקווה שכאשר הלחץ יירד, יירגע גם הגמגום. אם לא, פנו להתייעצות עם קלינאית תקשורת. בהצלחה ליאת