מתבגרת

שלום ליאת, יש לי שני ילדים בת 11 ובן 8.5, הגדולה מפגינה כלפי הקטן חוסר אהבה משווע והתנהגות מבישה. היא מקניטה אותו ללא הרף, מתאכזרת אליו מרביצה לו ומעליבה אותו בפני כולם. זה הגיע למצב שהוא הפך להיות דחוי בכל מקום אליו אנחנו מגיעים כמשפחה. מיד עם הגענו היא מקבצת את שאר הילדים עימם אנחנו נפגשים וכולם פועלים נגדו. נסינו לקיים איתה שיחות בעניין, היא טוענת שהיא מתנהגת אליו כך מפני שהוא מציק לה. אני מבינה שמדובר בקנאה וניסיתי ליצור לה ולי משהו שיהיה שייך רק לשתינו וכך פעם בשבוע היא ואני יוצאות ל"דייט" מסורתי בו אנחנו יושבות בבית קפה ומשוחחות על הא ועל דא. היא ילדה מאוד "קרה" שלא מביעה הרבה חום ואהבה לאף אחד מבני המשפחה. עליי לציין שעם חברות שלה היא אחרת לגמרי. היא ילדה מאוד חכמה ונבונה, מאוד יצירתית אך הרושם שנוצר הוא שהיא לא ילדה שמחה. ייתכן שהעניין נעוץ בגיל ההתבגרות הממשמש ובא, אך העניין הופך להיות בילתי נסבל ממש. היא לא נגישה, היא לא מניחה לנו להתקרב אליה וזה מדאיג אותי מאוד. בגדול, היא מנסה להתמרד אך בבסיסה היא ילדה טובה ולכן היא לא לוקחת את זה עד הסוף. אני חוששת מהימים בהם נאבד שליטה. לי כאם חורה חוסר היכולת לקרב בין שני הילדים, הוא מוכן מצידו לעשות כל מה שהיא תבקש רק כדי שתתייחס אליו. הוא אפילו התחיל להתעניין בדברים שהיא אוהבת רק כדי שיהיה לו משהו משותף איתה ושעליו יוכלו לדבר ביחד. יש להם פעמים שהם מסתדרים וצוחקים ביחד אבל הם מעטים מדי. היא "שוכחת" לאסוף אותו מבית הספר (זה קרה מספר פעמים), אני כבר לא ממש יודעת מה לעשות . אשמח אם תוכלי להדריך אותי כיצד לנהוג.

שלום רחל, רמות איבה ועויינות כמו שאת מתארת אינן משקפות, בדר"כ, שנאה ממשית בין האחים, אלא חוויה עמוקה של קיפוח וקנאה. אני בכוונה בוחרת במילה "חוויה", כדי להדגיש שמדובר לאו דווקא בקיפוח והפלייה ברמת המציאות, אלא בתחושה וחוויה אישית של הילדה. למרבה הצער, ההתאמצות שלך לקרב בין ילדייך ולגרום לילדה הגדולה לחבב את אחיה ה"מסכן" שלדברייך מוכן לעשות הכל כדי לזכות באהבתה, לא ממש מקדמת את העניין, ועלולה אף להחריפו. כרגע, הדרך שנראית לי מבטיחה יותר, זה לסגת לחלוטין מכל ניסיון להתערב בקשר שלהם, ולקבל את המצב כמו שהוא. את תשומת הלב הרבה לילדה נסי לתת ללא קשר להתנהגותה כלפי אחיה, ומתוך רצון והנאה אמיתית מחברתה. ממליצה לך בחום על פנייה להדרכת הורים קצרה, שתסייע לך להתכוונן טוב יותר לצרכים של בתך הגדולה, ש(בחוויה שלי) עדיין אינה מתבגרת כלל וכלל, אלא ילדה שזקוקה לך מאד. בברכה ליאת

במהלך סוף השבוע התחבטתי הרבה בעניין ולאחר שיחות שקיימתי עם כמה אנשים כולל אנשי מקצוע, הגעתי למסקנה שעליי להרפות. שעליי לשנות גישה ואכן לא להתערב במערכת היחסים שביניהם ולהקדיש לבתי את תשומת הלב לה היא זקוקה. היא אכן זקוקה לי הרבה יותר מכפי שהיא יכולה להביע זאת באופן מילולי. פניתי בבקשת הדרכה בעניין ואשתדל להיצמד לתוכנית שתינתן לי. המון תודה על תשובתך המהירה.מקווה לטוב. רחל