התנהגות בני --- דחוף ביותר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1

שלום רב, שמי שולה ואני אמא ל- 3 ילדים היום אני פונה לגבי בני השלישי בן ה-6 לגבי התנהגות מוזרה עבורי מאוד. הילד קם היום בבוקר עם מצב רוח טוב ומאושר, התכונן לבית הספר בכייף והכל היה תקין. בשעת לימודו הראשונה התקשרה המורה אליי בהיסטריה וסיפרה כי הילד התרגז, כעס (לא ידוע על מה ולמה?) ואמרה כי הוא לקח מספרים וגזר מעט מהחולצה ומהמכנסיים. לא ידעו איך להתמודד עימו ולכן ביקשו מאיתנו לקחת אותו הביתה. כאשר הגענו הביתה הילד נרגע ואז סיפר כי "הילד הרע" השתלט על "הילד הטוב" שבו (ניסוח של הילד) והחליט כי הוא רגוע וכי הוא רוצה לחזור לכיתה. אכן כך היה החזרנו אותו לכיתה רגוע. מה עושים? למי פונים? כיצד מתמודדים? אודה על תשובתך המהירה והדחופה. אמא מודאגת שולה

שלום שולה, למרות כל סימני הקריאה, ולמרות שאני מרגישה את הבהלה, אני חייבת להודות שאיני מבינה מהו הדבר שהכניס את כולם להיסטריה. אני מניחה שהמורה נכנסה להיסטריה בעיקר מדאגה לגורל הבגדים, ומבחינתי, במקום להתקשר אליך, מוטב היה לקחת ממנו את המספריים ולדבר איתו כמה רגעים כדי להבין על מה הכעס. לא ברור לי מה הדבר שמדאיג אותך עד כדי כך, ואשמח לשמוע על כך עוד. האם היה זה הניסוח של "הילד הרע" שנכנס בו פתאום? אם זו הסיבה לדאגה, חשוב שתדעי שיש לא מעט הורים ואנשי חינוך המשתמשים במטאפורה הזו (כולל המשוררת הדגולה מרים ילן-שטקליס) ואין בה כדי להעיד על הפרעה פסיכוטית. זוהי המשגה מקובלת, שנועדה לאפשר לילד לקבל את החלקים התוקפניים והשליליים שלו, מבלי להרוס את אלה הטובים, המתחשבים ומשתפי הפעולה. אני חושבת שעליך לשוחח היום עם בנך, להודיע לו שאת לא מרשה לגזור בגדים גם אם הוא זועם, ולחשוב איתו (ואולי גם עם המורה) על דרכים אפשריות אחרות לביטוי כעס. אם זו אפיזודה ראשונה מסוגה, לא הייתי עושה מזה עניין גדול. אם מדובר בבעיה רחבה יותר של קושי לשלוט בזעם ותסכול, יש לטפל בזה אחרת, ואפשר להתחיל מהסתייעות ביועצת ביה"ס. בברכה ליאת