אחות שכולה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

31/05/2011 | 09:28 | מאת: ln

לפני כ-8 חודשים אחותי נפטרה, אני האחות הבכורה והיא הייתה אחריי, יש לי עווד 2 אחיות קטנות בגיל ההתבגרות, אני כבר לא גרה בבית שזה עוד שינוי שאחיות שלי עברו, דיברתי עם אמא שלי על פסיכולוג לאחיותיי וגם בשבילה, ואחיות שלי ממש נגד למרות שלדעתי יש צורך בהתערבות חיצונית, אחת מאחיותיי מתדרדרת בלימודים והשנייה בכלל לא מדברת על האחות שנפטרה. אני יודעת את כאבן ואני אובדת עצות, אשמח אם תייעצי לי מה לעשות במצב הזה..

02/06/2011 | 01:27 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום לך, אשית, הרשי לי להביע את תנחומי, ולקוות שתוכלו לצער הגדול על מות אחותך. כרגע, כולכן עדיין בתוך שנת האבל הראשונה, הידועה כשנה קשה, בה כל בן משפחה מתמודד עם האסון בדרכו. טיפול פסיכולוגי הוא אחת הדרכים להתמודדות עם אובדן, אך הוא לא הדרך היחידה, ואינו 'חובה'. אם קיימת כרגע התנגדות לנושא, איני רואה טעם ללחוץ. אם את מבקשת לקבל כלים כיצד להתמודד בעצמך, ואולי גם כיצד לסייע לאחיותייך, תוכלי לפנות בעצמך לפסיכולוג קליני, ולהיעזר בו. שלא תדעו עוד צער ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים