הילד רץ לכביש

ערב טוב,אני עדיין בהיסטריה מימה שקרה עכשיו.יצאתי לסופר עם שני הילדים בני 4 ו-5 חודשים.אחרי שהיינו בגינה.בדרך הביתה הלכנו ברחבה לכיוון הבית, ואז הילד פנה שמאלה לכיוון הבית גם לשביל שבו חנויות. אני אחריו עם הילדה אך בטוחה שהוא מחכה לי. לקח איזה חצי דקה עד שהגעתי לאותו שביל במרכז המסחרי ואני לא רואה את הילד.חשבתי שהוא נכנס לאחת החנויות אך מרחוק אני רואה אותו כבר הגיע לפארק.ז"א הוא פשוט רץ ועבר 2 כבישים בחניו.בנס לא קרה דבר.אך אני צעקתי וקראתי לו והוא לא ענה לי.כשהגעתי אליו הוא כמובן כבר בפארק חזר אל החברים שלו ועוד ממשיך לברוח ולצחוק.תפסתי אותו חזק ביד ממש צעקתי עליו ונתתי לו בטוסיק.הוא בכה ומה שאמרתי לו שכל השבוע מניתי לו את הימים הוא אחרי הגן מיד הביתה לא לחבר לפארק או להצגה.ממש כלום.האם אני נוהגת כמו שצריך?או שהייתי צריכה להתנהג אחרת. את הלקח כמובן למדתי.אני רוצה לציין שמדובר בילדי די שובב ובעייתי מבחינת ההתנהגות.אך אני מתבאסת שאחותו התאומה עלולה לסבול כל השבוע בגללו ולא לצאת מהבית אחרי הצהרון לתשובתך אודה.

שלום שנידן, אכן אירוע מפחיד! כמובן שהלקח הראשוני הוא שלנו: לא סומכים על ילדים קטנים, ולא משאירים אותם ללא השגחה צמודה ליד מקום סכנה, גם אם נדמה לנו שמדובר בילד 'אחראי'. צריך לזכור שגם ילד המודע לסכנה שבכביש, עלול לשכוח אותה מול גירוי מעניין מהעבר האחר, ולפעול באימפולסיביות. אני מאמינה שתגובת הבהלה שלך עשתה את שלה, והילד שלך הבין היטב שהתנהגותו הייתה מסוכנת ושאסור לו לרוץ כך לכביש. כרגע, אם כבר החלטת לנקוט סנקציה חמורה, אני מציעה לעמוד בה, אך לנסח אותה מחדש, לא כעונש, אלא כתוצאה של מעשהו. "השבוע לא נוכל ללכת לפארק או לשום מקום אחר, כי כ"כ נבהלתי ממה שקרה, ואני צריכה זמן להירגע עד שאצליח לסמוך עליכם שוב". אני מציעה לדבר בלשון 'רבים' גם אם הילדה לא הייתה מעורבת בתקרית. כך תרוויחי את צייתנותה וזהירותה בכביש מבלי שתצטרכי לחוות חלילה אירוע דומה. כדי להקל על כולכם, השתדלי להפוך את השבוע לנעים ומשפחתי, ואולי גם להקדיש אותו - מבחינת התכנים והפעילויות בבית - לנושא הזהירות בדרכים. בהצלחה ליאת