שמחה לבשר

היי ליאת, אני גלית... זוכרת? עם עדכונים לגבי בתי בת ה 4וחצי עם קשיים בעבר סביב הולדת אחותה כיום בת שנה וחצי. אז קודם כל, ההתפרצויות פחתו עד כמעט נעלמו לחלוטין. ישנה הרבה יותר רגיעה, ואני קצת גאה שהצלחנו לעזור לה ללמוד לדבר את הקושי ולמר: אני עצובה בגללך, אני כועסת בגללך... ועוד משהו מדהים. כשהיא היתה צעירה בחצי שנה והיתה מרביצה החלטנו כי מה שמתאים לנו זה שהיא תשב כמה דקות בחדרה עם דלת פתוחה ותרגע שם כי היתה לי תחושה שרק כך גם אני עצמי מסוגלת להרגע. ולאחרנה, כשהיא מתחילה משהו בכיוון, אני אוחזת בה בכאילו חיבוק מאחוה והיא קצת בוכה אבל אני אומרת לה שאני אוחזת בה עד שתצליח להרגע ו א זה עובד הרבה יותר מהר. ב. אין מאבק כוחות כמו פעם, וג. היא מבקשת אחר כך להיות בידיים שלי. נכון מדהים? נורא כיף שאחרי עבודה קשה יש תגמול ואני תוהה מתי יהיה האתגר הבא. חג שמח ותמשיכי לסייע לכל הקוראים כפי שהנך תודה

היי גלית, אחת מנקודות האור במקצוע שלי, זו הזכות ללוות אנשים, לחזות בשינויים המתרחשים בחייהם, ולשמוח באושרם כאשר הוא מגיע. והנה, אפילו כאן, בפורום שלנו, כבר נוצרת המשכיות נעימה, תינוקות הופכים לפעוטות, ואח"כ לילדים, ואנחנו ההורים גדלים יחד איתם, מחכימים, משתכללים, מתייעלים, עושים כמיטב יכולתנו במלאכת ההורות. תודה שאת משתפת בבשורות הטובות, ונותנת כך תקווה ועידוד גם להורים אחרים. יישר כוח וחג שמח ליאת