חרדת קקי מוזרה של ילדה בת 3

בתנו בת 3, ומצב הגמילה שלה הוא כזה: בשעות היום ללא חיתול ואין פספוסים כלל, פיפי עושה בסיר/בית שימוש ואילו בשביל קקי היא מבקשת חיתול ועושה בחיתול. בלילה ניסינו ועקב פספוסים רבים החזרנו את החיתול בלילה. הסידור הזה נמשך כחודשיים-שלושה אלא שלאחרונה החלה אצלה סוג של חרדת-קקי. כשהיא צריכה אז לא רק שהיא מבקשת חיתול אלא שהיא מתפשטת לגמרי ומבקשת שיאספו לה את השיער וכל זה מפחד שהבגדים או השיער יתלכלכו. רק ככה היא מוכנה לעשות. הסברים וויכוחים לא עוזרים ואם לא מפשיטים אותה מייד ואוספים לה את השיער היא פשוט מתאפקת ולא עושה. לא ברור לנו מה גרם לשינוי. מה ניתן לעשות ? האם "לזרום איתה" ולא להתנגד ? נראה שהחרדה הזו שלה רק הולכת ומתגברת...

שלום גיל, למרבה הצער, מדובר בתופעה נפוצה, שמקורה בנוהג המשונה של החזרת החיתול לצורך עשיית קקי. מדובר בשיבוש בתהליך הגמילה, שניתן למנוע בקלות. בתהליך התקין, מרגע שהוחלט על הסרת החיתול, שוב אין מחזירים אותו, גם לאחר תאונות ופספוסים. לפעמים, כאשר הילד 'מפספס' ובורח לו קקי, הוא מקבל תחושה שהקקי שלו מגעיל, מלוכלך ומסריח ומפתח עצירות. ההורים הדואגים מחזירים את החיתול מתוך רחמים על הילד, ומציעים לו לחזור לסידור ה"ישן והטוב". כך, למעשה, משתבש התהליך, ועלול להסתבך אף יותר בהמשך, כמו במקרה שלכם. אני מציעה להסיר את החיתול לגמרי ("את כבר ילדה גדולה, ואני בטוחה שתצליחי לעשות קקי גם בסיר"). אמרי לה שהקקי אינו מלוכלך או מסריח, ובודאי שלא יגיע עד לשיער. הזכירי לה שאם היא תתלכלך, תעזרי לה להתנקות, ובזה סיימי את הדיון. תני לטבע לעשות את שלו, ודאגי לתזונה מעודדת יציאות. זכרי שעצירות גם של מס' ימים אינה מסוכנת ולא צריך לנקוט בפעולות מיוחדות. אם את רואה שהיא צריכה להתפנות, הציעי לה את הסיר, ואפשרי לה לגשת לשם בזמנה. אם את סבורה שלא תצליחי לעמוד בזה בעצמך, פני להדרכה אצל פסיכולוג ילדים קליני. בהצלחה ליאת