בן 3 אחות חדשה

שלום רב! לבננו בן ה-3 (בוגר, רגיש ונבון כמובן...) נולדה אחות לפני חודש וחצי, מאז כל המשפחה היתה חולה כולל אותו ואחותו הספיקה להתאשפז ל-5 ימים (בהם לא ראה גם אותי). לכן - ברורה לי כל ההתנהגות שלו (מאבקים סביב כל דבר, התעסקות תמידית עם האחות בטווח שנע בין אהבה ודאגה לרצון להזיק וכעס "שתגדל כבר" "לא הוגן" וכל מני כאלה... למרות שהכל מובן ולגיטימי - איך נכון להתייחס? מצד אחד אנו מנסים כמה שפחות לומר לא ולחזק כל התנהגות חיובית ולהיות סבלניים, מצד שני הוא גם שומע הרבה לא סביב עניין השמירה על האחות. האם תוכלי לעזור לנו? תודה רבה מראש!

שלום תמר, מזל טוב לרגל הולדת בתך. שמחתי לקרוא שהמחלות כבר מאחוריכם, ושאתם חוזרים לשגרה. ובכל זאת, אתם עדיין בתוך ההתרחשות, והקשיים שמפגין בנך הבכור עדיין נתפסים כמובנים ולגיטימיים. נדמה לי שכדי לחשוב על דרכי התמודדות נאותות, חשוב לבסס - עוד קודם - את העמדה הפנימית ה'נכונה'. לעיתים קרובות, הורים נולים לפח הרחמים, ומרגישים שהבאת ילד נוסף הביתה כמוה כסוג של 'עוול' לילד הגדול. אני מציעה לעשות כל מאמץ להיפטר מעמדה כזו, ולא לדחוק את הילד הבכור לנישה של הקרבן המסכן שצריך לפצותו. נוכחותה של התינוקת החדשה בבית היא עובדה קיימת, ועל הילד שלכם ללמוד להתמודד עם המציאות ועם כל מה שנגזר ממנה. כללי ההתנהגות בבית אכן השתנו, וחשוב לעזור לו להסתגל אליהם גם אם הם כרוכים באי נוחות או במחירים אלה ואחרים. כמו בכל זמן אחר, רצוי להשקיע מחשבה סביב השאלה על מה להתעקש ועל מה לא, אך מרגע שהחלטתם (למשל - שאינכם מרשים לו להעיר אותה כשהיא ישנה או להכניס את המוצץ שלה לפיו), יש לאכוף את הכללים ולהתעקש עליהם בעקביות. נדמה לי שהמטרה היא לא לומר כמה שפחות "לא", אלא להגיד את ה"לא" כשצריך, ובמקביל (כמעט ללא קשר) לתת הרבה תשומת לב, קשב והכלה לצרכים שלו, לאהוב ולכבד כמקודם. בהצלחה והרבה בריאות ליאת

תודה רבה! עצתך עזרה מאד אני רגועה יותר וגם הוא חש כך. אך עדיין ממשיך לנסות להרביץ לקטנה.הוא גמול כבר יותר מחצי שנה מחיתולים ולא היו עם זה אף פעם בעיות, היום בדרך לשירותים עצר ועשה פיפי בסלון במכנסיים בכוונה. כיצד נכון להתייחס לארוע כזה? תודה רבה מראש!