ביתי היקרה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
יש לי ילדה בתיכון. מכיתה ז התגלו בעיות ביקור סדיר לבית הספר. יש פעמים רבות שהיא חולה ונערכות בדיקות דם לאיתור הבעיה . לצערי ישנם מקרים בהם היא מתחלה ומקבלת אישורים מהרופאה גם כשהיא סתם עם חום, או שילשולים, או סתם המצאה אחרת שלה שהיא מספרת לרופאה. הבעיה היא שזה לא פוגע בלימודים שלה כי היא כל כך מבריקה שהיא מצליחה בלימודים למרות העדרויותיה. כשהיא נעדרת היא בבית, ישנה , טלוויזיה, נחה וסתם בבית. ביררתי איתה והיא מספרת שלא רע לה בבית הספר, להפך יש לה חברות והתחום הלימודי מעולה אצלה. מה לעשות?
שלום אנה, ראשית, יש לברך על כך שההיעדרויות התכופות אינן פוגעות בתפקוד הלימודי של בתך, ושהיא מצליחה לפצות על כך בעזרת כישוריה האינטלקטואליים. עם זאת, ביקור סדיר בביה"ס הוא חלק מהמשימות הבסיסיות הנדרשות ממתבגרים, כחלק מהכנתם לחיים בוגרים, הכרוכים לא פעם במטלות מעצבנות, לא נעימות או לא כייפיות. זו הכנה לצבא ולמעגל העבודה, הדורש אחריות, מחוייבות והתמדה מול קשיים. לכן, אני מציעה לנסות להנהיג כללים חדשים, כמו למשל - מי שלא הולך לביה"ס אינו נהנה מסדר יום רגיל. כלומר, לא נפגש עם חברים, לא יוצא בערב, לא הולך לקניון, וכד'. ברוב בתי הספר התיכוניים, להיעדרויות יש משמעות גם כחלק מהציון, ויתכן שהדאגה לציון תגרום לה בסופו של דבר להתארגן ולהגיע. במקרים מאד קיצוניים, של ילדים שאינם מסתגלים למסגרת, אפשר לשקול השמה למסגרות אקסטרניות, בהן המכוונות היא לבחינות הבגרות בלבד. גם זה, מסתבר, לא סוף העולם. האם כרגע ביה"ס רואה את הדברים בחומרה כמוך? ליאת