קשיים מול הכיתה

אני מחנכת של כיתה ט במסלול עיוני. בשיעורי חינוך אני מעבירה תכנים של כישורי חיים תוך הכלה, אמפטיה, העדר שיפוטיות והבנה. כל בוקר אני נכנסת לכיתה שואלת לשלומם ברמת הכלל והפרט, מקיימת שיחות אישיות עם תלמידיי ועושה הכל לרווחתם האישית. לצערי- בשאלום אקלים חינוכי נדהמתי לגלות :תחושת השייכות של תלמידיי נמוכה, תחושות המסוגלות, האוטונומיה המימוש והביטוי האותנטי נמוכים. מה עליי לעשות כדי לשפר נתונים אלנ?

שלום דנית, התוכן שאת מעלה שייך באופן מובהק לתחום התמחותם של הפסיכולוגים החינוכיים, ואני מציעה לך, לכן, לקבוע פגישה עם פסיכולוגית ביה"ס, אשר בין שאר תפקידיה אמורה לתת מענה לסוגיות מעין אלה. חשוב לזכור שאקלים כיתתי מושפע מגורמים רבים, הן ברמת הפרט והן ברמת המערכת, ולא נכון להעמיס את מלוא האחריות על מחנכת הכיתה. אם את מרגישה חזקה מספיק, אפשר לשקול שיחה פתוחה בנושא עם תלמידי הכיתה, שיוכלו (אולי) לשתף בתחושותיהם ובציפיותיהם ממך, מהמורים האחרים ומהמערכת. אפשר לנסות לגבש צוות כיתתי קטן יותר, שיסייע לך בחשיבה ותכנון לקראת המחצית השנייה. חשוב שצוות כזה יהיה מייצג, ויכלול גם ילדים 'נוחים' לך פחות. הישארי אמיצה ופתוחה לביקורת, ואולי כך תוכלי להרוויח מחדש את אמונם. בהצלחה רבה ליאת