מורה של תלמידה

אני מחנכת של תלמידה בכיתה י. כל פעם כשאני אומרת משהוא בכיתה שלא מוצא חן בעיני תלמידתי היא מגיבה בצורה מאוד לא נעימה, בעיקר כשאני אומרת משהו שמופנה אליה היא כמו ביקורת היא מייד מגיבה בכעס ובהזעפת פנים. לי כמחנכת מאוד קשה לנהל שיח בכיתה כשהיא נמצאת. יש מקרים בהם את מעוררת את הכיתה לכיוון שלילי מאוד. בוקר אחד ראיתי אותה וברכתיה לשלום אולם היא התעלמה ממני. בכיתה ביררתי איתה על כך ואמרה שלא שמה לב. והישבתי שיותר לא אשאל לשלומה. בשיחה אישית ביררתי עימה את התנהלותה והיא הגיבה שכך היא תמיד. מה לעשות?

שלום דליה, יש אנשים שמתקשים, יותר מאחרים, לקבל ביקורת או הערות. אבל איכשהו, הרבה יותר מעניינת אותי הרגישות שלך כלפיה, והקושי שלך להתנהל מול הזעפנות שלה. מעניין אותי מדוע קשה לך כשהיא בכיתה, ומדוע את מתרגשת מתגובותיה יותר מהרגיל. אני מניחה שכמחנכת כיתה י', את מכירה היטב את גחמותיו של גיל ההתבגרות, ואת "רכבת ההרים הרגשית" בה נתונים תלמידייך. אני יכולה לשתף אותך מניסיוני, ולומר שכאשר מתעורר אצלי מן חשש או קושי לא ברור מול מישהו מהלקוחות שלי, אני מנסה לבחון מה קורה, האם הוא מזכיר לי מישהו מחיי האישיים, האם הנושאים שהוא מעלה מהדהדים אצלי קשיים אישיים מהעבר, או אולי יש בו משהו שאיני אוהבת בי. בדיקה אמיצה כזו יכולה להעלות בדר"כ שמץ של הבנה לגבי מה שקורה לנו בתהליך, ולסייע להתגבר עליו בעזרת מודעות והקשבה לעצמנו. מה את אומרת? ליאת

ראשית מודה לך על הארת הפנים. ולעצם העיניין, בדיקה פנימה אצלי מעלה כי גם לי היה קשה לקבל ביקורת כתלמידה אך ההבדל הוא שהיתה לי יראת כבוד כלפי דמויות סמכות ומול התלמידה המדוברת אין שום כבוד וערך . היא בועטת בהכל ומייחסת חשיבות רק לעצמה בלבד. איך אני יכולה להתגבר על הקושי הזה?