פחדים ילדה בת שש ... דחוף

שלום, יש לי ילדה בת שש שהבעיה העיקרית הנובעת (לעניות דעתי) מפחדים שלה היא שהיא לא ישנה לבד במיטה ולא בחדר שלה, כלומר ברגע שהיא נרדמת (בסלון בד"כ מול הטלויזיה) אנחנו מעבירים אותה למיטתה ולאחר כשעתיים שלוש היא באה למיטה שלנו ולא מוכנה בשום אופן לחזור למיטה שלה. חשוב לי לציין, כי היא פוחדת מהמון דברים, מהחושך , היא לא נכנסת לבד לחדרים או אלא בליווי שלנו או של אחיה הקטן (בן 3). בעיה זו מסבה לנ עוגמת נפש כיוון שהילדה תלויה בנו כל הזמן. היא מאוד קשורה לאבא שלה ויש לה נטייה ל"הידבק" אליו בבית ובכל מקום שאנו נמצאים לא משנה אם יש ילדים, משחקים היא מעדיפה תמיד להיות לידנו (לרוב ליד אביה). בעייתי העיקרית כפי שכבר ציינתי היא השינה במיטתנו.. מה לעשות??? ניסינו את השיטה של "להתעקש" ולהחזיר אותה למיטתה אבל אז היא נכנסת להיסטריה בוכה ונסערת כך שאין לנו ברירה אלא לוותר! מה לעשות??????????? תודה רבה.

שלום הגר, למרות שחוויית הפחד היא מאד לא נעימה, מסתבר שיש בצידה רווחים לא מעטים. אם תחשבי על כך רגע, תוכלי בוודאי למנות כמה וכמה "צ'ופרים" שבתך מרוויחה כאן - 1. הישארות במרכז העניינים (בסלון) בשעות הערב כמה שהיא רוצה. 2. צפייה בטלוויזיה עד לרגע שנעצמות העיניים. 3. ליווי תמידי של בני משפחה לכל מקום. 4. היצמדות לאבא האהוב למשך כל זמן שהותו בבית. 5. הנאה משפע של תשומת לב מצד המבוגרים, שכמעט תמיד מוותרים לה, בניגוד לבני גילה. 6. שינה במיטת ההורים (חלומו של כל ילד) 7. שני הורים שמגוייסים 24 שעות לטובת הצרכים שלה, גם על חשבון הצרכים והנוחות שלהם. 8. התנהלות הבית במשך כל שעות היום והלילה מותאמת לצרכים שלה. 9. (רווח משוער) ניסיונות לפצות אותה על ה'סבל' שגורמים לה הפחדים ועוד, ועוד... מה רע? מבט מפוכח על המצב, מראה שבעצם לא כדאי לילדה שלכם להיגמל מהפחד, כי כל הפריווילגיות האלה ילכו לאיבוד. אני חושבת שאם זה הגיע למצב אבסורדי כזה, יהיה לכם קשה להתמודד לבדכם עם התהליך, ולכן ממליצה לכם על פנייה להדרכת הורים קצרה, שתסייע לכם להחזיר לכולכם איכות חיים. עד אז, חשבו על הרווחים הללו, ונסו לקצץ בהם ככל שתוכלו. אין ברירה אלא להתחיל ולהתעקש, גם אם זה יגרור כמה ימי בכי וניסיונות מחאה. אפשר לכבד את הפחד ולהיענות לו (למשל, לשבת לצידה בחדר שלה עד שתרדם למשך שבוע, ובשבוע השני רק חצי שעה, אח"כ רבע שעה, וכו'). חשוב לא לאפשר לה יותר להיכנס למיטתכם, גם אם זה יהיה כרוך בלילה או מס' לילות 'לבנים'. אני ממליצה מאד על פנייה להדרכת הורים אצל פסיכולוג ילדים קליני. בהצלחה ליאת

רק רציתי להודות לך על התייחסותך ועל תגובתך . בהחלט הסבת את תשומת ליבי ו"פתחת לנו את העיניים" לגבי הבעיה. שוב תודה.