דמיון

ערב טוב, בתי כבת 5 ו-3 חודשים וכשהיא צופה בטלויזיה ורואה משהו לא הגיוני , היא מסבירה לי שיש עולם של דמיון ויש עולם אמיתי. * האם זה נכון שהילדים בגילאים האלה יבינו שיש עולם כזה ועולם כזה? * האם זה לא מעכב להם את הדמיון? *הרי המטרה היא לעודד ולפתח להם את הדמיון לא? *מאיפה היא הסיקה שיש עולם שהוא לא אמיתי ויש עולם שהוא אמיתי? *האם לחזק לה את העובדה שאכן יש עולם דמיוני ויש עולם אמיתי? תודה והמשך ערב טוב!

מאיה שלום. כל הכבוד לביתך. אין ספק שהיא ילדה נבונה. עולם הדמיון הוא עולם אשר הילד יכול להשתמש בו כראות עיניו אך חשוב מאוד להבדיל בין דמיון למציאות, וזה מה שעושה הילדה שלך. זה לא אמור להפריע לה לפתח את דמיונה בהמשך זה רק אומר שהיא מספיק נבונה ויודעת מה אמיתי ומה לא. כאשר ילד אינו מבדיל בין מציאות לדמיון הוא עלול לחשוב שכל מה שהוא רואה בטלויזיה הוא יכול גם לעשות(כבר היו ילדים שחשבו שהם יכולים לעוף כמו סופרמן וקפצו מחלון ביתם) וכל מה שיש בטלויזיה (כמו מפלצות או "רעים" למיניהם) עלולים לפגוע בו. בהחלט יש לעודד אותה על גילויה את ההבדל בין מציאות לדמיון. הרי מי מאיתנו לא חולם לזכות בלוטו ומתחיל לפנטז על מה הוא יעשה בכסף. אבל רובנו יודעים שזאת הפנטזיה שלנו וזו לא המציאות שלנו. אנו לא נפסיק לעבוד בגלל שאנו חולמים על הזכיה הגדולה. חג שמח אריאלה זמיר

שלום מאיה, היכולת להבחין בצורה טובה בין מציאות לדמיון מתפתחת בהדרגה, ומגיעה לבשלות מלאה רק סביב גיל שבע. עד אז, בהחלט יתכן טשטוש ביניהם. ה*ידיעה* שיש מציאות ויש דמיון היא חשובה, וילדים, כמו שאת רואה, עושים בה שימוש בהתאם לצרכיהם. כאשר בתך רואה משהו שאינו הגיוני בעיניה, היא מבקשת ליישב את הסתירה, ומזכירה לעצמה ש"דברים מוזרים אכן יכולים לקרות בעולם הדמיוני". הידיעה שיש מציאות חשובה מאד מבחינה התפתחותית. היא עוזרת לעשות סדר, להישמר מסכנות (כמו שאריאלה כתבה נכון), ללמוד על העולם, ולתפקד בצורה צפויה והגיונית. הידיעה הזו אינה מפריעה להתפתחותו של הדמיון הבריא, המאפשר לאדם להפליג למחוזות מופלאים ויצירתיים, דווקא מתוך הביטחון שמעניק העוגן המכונה "בוחן מציאות". בברכה ליאת