זקוקה לעצות

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

18/01/2011 | 09:20 | מאת: טל

שלום, זקוקה דחוף לרעיונות יצירתיים להתנהלות שפוייה בבית. בני בן 8 עם הפרעת ADHD בטיפול עם ריטלין ובתרפיה רגשית. יש לנו בעיית התנהלות קשה בבית, בעיקר סביב ההתארגנות בבוקר והמקלחת בערב, שמשרה אווירה לא נעימה על כולם. הילד מצליח להוציא אותנו ההורים מדעתינו בכל מה שקשור לשני הדברים האלו: לוקח לו זמן להתעורר, לצחצח שיניים, להתלבש, לאכול (אנחנו מייבים אותו לאכול כריך לפני שתיית הכדור). בערב, זמן המקלחת שלו תמיד נמרח מעבר לסביר ומלווה תמיד בנידנודים שלנו שיזדרז ואז בצעקות...לא עוזרים השיחות, העונשים, הטלת הסנקציות, שעון מעורר, לקיחת זמנים וכו'. הגענו למצב שכבר ממש נמאס לנו מההערות של עצמינו אבל אנחנו לא רואים דרך אחרת מאחר ואם נניח לו, שום דבר לא יזוז. יש לנו בת נוספת בת 6 איתה בדר"כ הכל זורם, פרט לכך שהם מתחילים להציק אחד לשני, או שהיא נסחפת אחרי ההתנהגות שלו... אשמח מאוד לעזרתך.

לקריאה נוספת והעמקה
18/01/2011 | 16:23 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום טל, "הגענו למצב שכבר ממש נמאס לנו מההערות של עצמינו אבל אנחנו לא רואים דרך אחרת מאחר ואם נניח לו, שום דבר לא יזוז". אני מצטטת אותך בתקווה שתבחיני באבסורד המוכר: אנחנו ממשיכים לדבוק בהתעקשות יוצאת דופן באסטרטגיות פעולה בלתי יעילות, שאינן עובדות, ואף מקלקלות את מערכות היחסים בבית. דיבור בלתי פוסק, הערות וצעקות, לא רק שאינם יעילים, הם גם פוגעים אנושות בערכן של המילים שלכם, וממילא גם בכוח שלכם כדמויות סמכות. אין לי ספק, שאילו בנכם היה (חלילה!!!) מוגבל פיזית, רתוק למיטה או לכיסא גלגלים, הייתם מתאימים את סביבת הבית ואת העמדה הפסיכולוגית שלכם כך שיתאימו לצרכים המיוחדים של הילד. באופן מפתיע, רבים מאיתנו לא מצליחים להפנים את ההבנה שילדי ה-ADHD לא עושים דווקא, לא 'מוציאים מהדעת' בכוונה ובטח שלא רעים או עצלים. מצבים מסוימים, במיוחד כאלה הדורשים התארגנות מורכבת, הערכת זמן וקביעת היררכיה של סדרי עדיפויות, מקשים מאד על ילדי ה-ADHD, קושי מכאיב ומייאש. וכאילו לא די בקושי האובייקטיבי, מצטרפים לכך קיתונות הזעם מהסביבה, שמייחסת להם זדון או חוסר התחשבות, ומענישה אותם על הסרבול והאיטיות. אני מציעה לרכוש את ספרה של לאורה וולמר "האיידיאייצ'די שלי", וללמוד עוד ועוד על ההפרעה. רק אחרי שתהיה הבנה מלאה של הקשיים, המוגבלויות והיכולות, אפשר יהיה לחשוב יצירתית איך להעביר את הבוקר בשפיות. אני מציעה לוותר על העמדה הנאבקת, ולאמץ עמדה חדשה - מסייעת, קשובה ומבינה, שתעזור לכם לחלק את משאבי הבוקר והערב לטובת המשפחה כולה. אם תנסו לרתום את הכוחות המושקעים היום בצעקות, נדנודים והטלת סנקציות לעזרה בהתארגנות, סיוע טכני אמיתי, ובמחשבה על פרסים וחיזוקים, אין לי ספק שכולכם תרוויחו בגדול. בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים