ילד בן 10 עם בעיות רגשיות

שלום, בני הבכור בן 10. ילד עם בעיות רגשיות, סף תשכול נמוך מאוד, בעיות קשב וריכוז (לוקח ריטלין). לאחרונה יש לנו בעיה מאוד קשה בבקרים לשלוח אותו לבית ספר. הילד פשוט לא רוצה. לוקח לי חצי שעה לשכנע אותו לקום וללכת לבית הספר. ניסינו טיפולים שונים - שום דבר לא עוזר. נכון לעכשיו מתחילים טיפול רגשי אצל פסיכולוג קליני גבר (היחידי שהצליח לעזור לו היה מטפל גבר) דרך מכון מעוף. בינתיים - איך אני יכולה להתמודד עם התפרצויות של הבוקר? לשכנע אותו שבית ספר זה חובה?

יש אבא בתמונה?

שלום אנבל, מאחר והתחלתם טיפול פסיכולוגי, אני מציעה לדון בשאלות אלה עם המטפל, שאמור לתת גם הדרכה הורית. ככלל, לפחות לדעתי, ההשכמה בבוקר, כמו גם ההליכה לביה"ס, אינן נתונות לדיון או וויכוח, וכל ניסיון לקבל מהילד הסכמה או לשכנע אותו (כדברייך), הוא מיותר. כאשר את מנסה לשכנע אותו להסכים לקום וללכת לבי"ס, את מעניקה לו את האשלייה שהדבר בידיו. לכן, במקום לבזבז בבוקר זמן יקר על דיבורים ושכנועים, אני ממליצה על פעולות - עזרי לו לקום, פיזית, להתלבש ולהתארגן, עם מה שפחות נזיפות ו'נאומים'. תוכלי לומר (פעם אחת בלבד) שאת מבינה שנורא לא בא לו לקום, במיוחד כשכ"כ קר בבוקר, ובכל זאת זה לא נתון למו"מ. תוכלי להשאיר לו את הבחירה אם הוא רוצה להעביר את הבוקר בנעימים או בעצבים, ופעלי בהתאם: עודדי ושבחי אותו על שיתוף הפעולה שלו (גם אם הוא מוחה או מתעצבן. מותר, אנחנו בדמוקרטיה...), ועזרי לו בנחישות תקיפה במקרה של התנגדות. אני מאמינה שעמדה נחושה ונחרצת, יחד עם הרבה אהדה והבנה, היא הפיתרון במצבים כאלה. הבשורה הטובה היא שבקיץ הכל פשוט יותר... בהצלחה ליאת

ככה שסידורי הבוקר הם עלי