פספוסים בגיל 5ף במהלך היום
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום, בתי בת 5 וחודשיים. ילדה באמת נבונה ובעלת יכולות. לאחרונה שמתי לב שהיא חוזרת עם מכנסיים ותחתונים מסריחים ומלוכלכים מפיפי וקקי. בהתחלה דיברתי איתה יפה והסברתי לה שעליה לשים לב יותר ולהפסיק משחק באמצע ולגשת בזמן לשירותים. בגלל שהגמילה היתה קשה, לקחה שנה שלמה והיתה סוג של התמרדות מצידה ורק כשהרפנו היא בחרה להפסיק, זה גורר אצלי תגובות ריגשיות ואני ממש כועסת עליה. אני מסבירה לה שבסוף הילדים יתרחקו ממנה בגלל הריח. שהיא ילדה גדולה וזה לא מתאים לגילה, שהיא בוגרת ונבונה ושאנחנו לא אמורים להזכיר לה כל הזמן לגשת בזמן לשירותים. אני רואה אותה מגיעה למצב של שילוב רגליים והתאפקות. מה כדאי לעשות? להתעלם? לגשת לייעוץ? זה מרגיש כאילו זה הולך שוב לתגובה רגשית כלפיי.
היי גלית, את צודקת. נראה ששוב נכנסתן למאבק סביב הקקי, וכדאי ללמוד לעצור את זה מבעוד מועד, לפני שהבעיה תחריף או תהפוך לכרונית. בעיני, שווה להשקיע בהתייעצות עם פסיכולוג ילדים קליני, שיוכל להעריך (על סמך ההיסטוריה שלכם והדינמיקה המשפחתית) האם יש צורך בטיפול רגשי לילדה או שאפשר להסתפק בהדרכת הורים. עד אז, אני מציעה לך לעשות הכל כדי להימנע ממאבק. כשאת רואה אותה עם מכנסיים רטובים או מלוכלכים, אמרי בלי שום כעס "אני רואה שברח לך פיפי/קקי. בואי ואעזור לך להחליף בגדים כדי שיהיה לך נעים". אף מילה על זה שהיא מסריחה או על זה שילדים יתרחקו ממנה. חשוב שהיא תבין שאת אוהבת אותה ומקבלת אותה גם כשהיא מלוכלכת או "ריחנית". זה מאד לא קל, אני יודעת, אבל היחסים ביניכן והדימוי העצמי שלה חשובים יותר מכל, וצריך לשמור עליהם, גם במחירים זמניים כגון אלה. בהצלחה ליאת