ילד בן 5 כועס

אנחנו משפחה חד הורית, בני בן ה-5 מפנה כלפיי כעס לעיתים קרובות, לאחרונה הכעס מלווה בטענות כי אני לא דואגת לו ושאיש לא אוהב אותו למרות שהוא עטוף באהבה כל הזמן, לעולם אינו מרוצה למרות שמקבל המוןןןן, אם זה חיבוקים, נשיקות, דואגת לומר לו כל הזמן כמה אנחנו אוהבים אותו, לוקחים אותו לכל מקום שרוצה ומשקיעים בו המון, הוא לעולם לא מרוצה ותמיד מחפש את הרע, הוא "חווה" דברים שלא היו מעולם ומאשים את כולם בכך שלא אוהבים אותו, די מתסכל בעיקר לאור העובדה שאני מרגישה שאני נותנת לו הכל, אוהבת אותו, דואגת לומר לו את זה כל הזמן ולחזק אותו ומרגישה שזה לא משנה דבר...הוא בשלו, כועס ומאשים

שלום אופירה, אם נחשוב לרגע, מהי 'בריאות רגשית', נסכים ודאי שחלק מרכזי וחשוב ממנה, מתייחס ליכולת לזהות נכונה מה אני מרגיש, ליכולת לקרוא לזה בשם, ולדעת לבטא את הרגש באופן מותאם. כדי שהילדים שלנו יגדלו ליצורים בריאים מבחינה פסיכולוגית, עלינו לסייע להם להכיר את רגשותיהם, לזהות אותם כשהם מתעוררים, ולבטא אותם בצורה אותנטית ותואמת. כאשר הילד שלך אומר שהוא מרגיש לא אהוב וכועס על כך (זאת אמירה קשה ולא נעימה לאף אמא, אני יודעת), ואת עונה לו "אתה אף פעם לא מרוצה ורק מחפש את הרע", את למעשה 'מפספסת' אותו, ולא נותנת תיקוף לחוויה שלו. הדברים שלך מספקים הזדמנות נהדרת להדגיש עניין חשוב - כאשר אנחנו (או ילדינו) מתארים 'חוויה' או 'הרגשה', אנו מתייחסים לעולם הפנימי שלנו, לפירוש שאנחנו נותנים לאירועים, אמירות והתנהגויות של האחרים. המציאות החיצונית לא תמיד רלוונטית. גם אם אנחנו אוהבים את הילד שלנו עד לשמיים ובחזרה, הוא עדיין יכול להרגיש נטוש, בודד ומקופח. הרגשה זו מאד תקפה, וחשוב שתמצא הד או מענה אצל ההורה. כאשר את לא מבינה את הילד שלך, ואפילו שופטת אותו על רגשותיו ("אתה רק מחפש את הרע"), את כמו מחזקת אצלו את תחושת הבדידות והנטישה. אם, לעומת זאת, תוכלי להשיב באומץ ולומר משהו כמו "קשה להרגיש כל הזמן שלא אוהבים אותך. זאת בטח הרגשה שגורמת לך להיות עצוב וכועס. יש משהו שאני יכולה לעשות עכשיו כדי שתרגיש יותר טוב?", נדמה לי שהוא ירגיש קצת פחות לבד. לפעמים, החכמה האמיתית זה להיות עם מישהו דווקא בחצי הכוס הריקה שלו, כי בחוויה שלו הוא לגמרי שם, ולגמרי לבד. חיבוקים ונשיקות הם דבר נפלא, אך למרבה הצער אין בכוחם לרפא הכל, ותיתכן חויה אחרת, עמוקה יותר, של חסך ובדידות, שיכולה לקבל מענה רק בהינכחות אמיצה של ההורה גם באזורים האפלים, הזועמים והקודרים שבנפשו של הילד. זהו אתגר אמיתי ולא פשוט, אך נדמה לי שהמאמץ שווה עד מאד. בהצלחה ליאת