ילד שנגרר להתנהגות לא רצויה

בני בן ה-6 נגרר אחרי התנהגותם של ילדים אחרים, החברה מאוד חשובה לו והוא מקשיב לילדים ומחקה ומציית למה שהם אומרים , לדוגמא : תרביץ לילדה , תעשה עליי פיפי כי אני בקשתי , תפריע לגננת . נראה כי הוא לא מפעיל שיקול דעת , הוא תמים וילד טוב שנגרר לשטיות. איך אפשר ובאילה כלים ניתן ללמד אותו שסוף מעשה במחשבה תחילה , גם אם אני רוצה להיות מקובל. יש לציין שכולם אוהבים אותו ורוצים את חברתו. מה עומד בשורש הבעיה? תודה וחג שמח .

שלום הראלה, אני ערה לכך שהדברים שלי עלולים להכעיס מעט, אך אסתכן ואומר אותם, גם אם אינם נכונים במאה אחוז לגבי הילד הפרטי שלך. לעיתים, קיימת אצל הורים נטייה להתכחש לבעיות של הילד שלהם, ולייחס את התנהגותו לגורמים שליליים מן החוץ. לפעמים גם הילד עצמו מעדיף 'לחסות' בצלם של הילדים ה"מופרעים" (דגש על המרכאות!), ולתת דרור לתוקפנותו מתוך אמונה שיוכל להטיל את האחריות על האחרים ובכך להינצל מתוכחה או עונש. ילד שמרביץ או עושה פיפי על מישהו אחר, עושה זאת אולי בעידודם של אחרים, אך ההתנהגות הזו באה בחשבון מבחינתו, ואינה באה בחשבון אצל ילדים אחרים. לכן, אני מציעה לפעול בשתי רמות. האחת, ניסיון לשלוט מעט יותר על הבחירות החברתיות שלו. אני יודעת שזה לר קל, ולפעמים יכול לגרום אפילו לתגובת נגד הפוכה. ובכל זאת, נסו לעודד קשרים עם ילדים 'חיוביים' (גם זה במרכאות...) ולא אלימים, ולדלל את הקשרים עם הילדים שעושים שטויות. בנוסף, חשוב לנסות להבין מדוע קיים אצלו הצורך להשיג את האהדה ותשומת הלב של החברים דרך מעשים טפשיים או תוקפניים. מדוע הוא מרגיש שרק כך יזכה להערכה. לפעמים זה בגלל שאינו יכול לתת ביטוי הולם לתוקפנות שלו, ולפעמים זה בגלל תפיסה עצמית שברירית. נסו לעודד אותו ולשבח אותו על התנהגויות בוגרות ומשתפות פעולה, ולאפשר לו ביטויי כעס בדרכים הולמות. אם תראו שההתנהגויות הלא רצויות נמשכות, פנו להתייעצות עם פסיכולוג ילדים. בהצלחה ליאת