ילדים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים

20/11/2010 | 19:57 | מאת: אסנת

בני בן שנתיים ועשרה .מפריעים לי אצלו מ"ס דברים אבקש תשובה לעניין זה. כשאני איתו בבריכה הוא כל הזמן עלי ומפחד שאני אעזוב אותו לבד במים וכשאני עוזב הוא לא מנסה איסטקטיבית לצוף ואו לשחשח עם רגליו וידיו.בזמן(4 חודשים)בזמן האחרון הוא פחות מבקש דברים דרך דיבור ויותר בוכה שנביא לו למרות שמסבירים לו לבקש .אך הוא מדבר כשמכריחם אותו.נראה לי ולאישתי שגם שבחברה הוא יותר מופנם מבני גילו אציין שבגן שלו שנה שנייה הוא בין הבוגרים .בזמן אחרון הוא מוציא המון את לשונו החוצה .המון פעמים ביום (והופך את קולו לתינוקי מידי פעם)1)האם יש איזושהי בעיה אנו מרגישים שכן2)אם יש נא הציעו לי פתרון 3)היש מ"ס טלפון שאפשר להיוועץ בו

21/11/2010 | 17:42 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום רב, כאשר אנחנו מביאים ילדים לעולם, קיימות אצלנו ציפיות ומשאלות לגביהם, אותן טיפחנו - במודע או שלא במודע - לאורך השנים. לרוע המזל, הילדים שלנו נולדים עם מזג ואישיות שלא תמיד עומדים בציפיות שלנו, מה שעלול לגרום לאכזבות, כעס וקונפליקט. הילד שלך, עדיין לא בן שלוש, אינו משכשך במי הבריכה באומץ ואינו מנסה לצוף, פשוט כי אינו יודע לשחות והוא פוחד. הוא מפציר בך לא לעזוב אותו, ואתה (אולי מתוך רצון להפוך אותו ל"גבר") דווקא כן עוזב. למרבה הצער, מעשה זה רק מגביר את חרדתו של הילד, שעכשיו לא רק פוחד מהמים, אלא גם מתקשה לבטוח בך. אם אתה מרגיש שחשוב לך נורא שבנך ישחה כדג במים, שלח אותו לשיעורי שחייה מסודרים, ובכך תאפשר לו להתיידד עם המים בצורה הדרגתית ותואמת לגיל. בעניין שאלתך השניה, אנא קרא תשובתי לעינת ("מילל") מתאריך 18.11.10, כמה קומות מתחתינו... בהצלחה ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים