דרך חיים

הי,אני דתיה בת 17 וחצי אולי השאלה שלי לא כלכך מתאימה לפורום, אבל אנסה.. אני נמנת על זרם מסוים ששונה מבני משפחתי-דרך חיים מסוימת בתוך המגזר הדתי.מבחינתי ומבחינת מה שחקרתי לפני שהחלטתי שאני הולכת בדרך זו,הדרך אמיתית, מענינת ומשמחת אותי,אך מבחינת משפחתי ועוד "דרכים" במגזר,הדרך נראית לא הכי הכי. אני מאוד מבולבלת ורוצה לדעת מה עושים במצב כזה,סה"כ זה דבר טוב ולא רע אבל אני לא יודעת אם להחליט ללכת על זה או לא.אם אחליט ללכת על זה אצטרך להתנהג כפי שהדרך מורה,לשים פס על אנשים שמתנגדים לה, להיות שונה ממשפחתי. בעצם זו החלטה שקובעת את דרכי בחיים ואני רוצה לעשות זאת בצורה אמיתית,שלא אחרי תקופה אעזוב אתזה.. איך אני יכולה להיות בטוחה בעצמי,בדרך שלי,בהמשך?.אני מודעת לזה שזו שאלה שאולי אני צריכה להפנות לרב או לאיש מקצוע דתי,אבל ראיתי בתשובותיך לאנשים את הרצונ שלך לעזור מכל הלב ואת הניסיון הרב שלך ואני מקוה שתוכלי לעזור לי.. תודה מראש ויום נפלא.

שלום לך מתלבטת, את נמצאת בגיל בו מתעורר ביתר שאת הצורך לבחון מחדש את תפיסות העולם והערכים של בית ההורים, לרענן אותם לאור האמונות והדעות שרכשת, ולפעמים גם לזנוח אותם לטובת רעיונות חדשים, מושכים או משכנעים יותר. הצורך הזה חוצה תרבויות ודתות, והוא משותף לאנשים צעירים המבקשים לעצמם זהות מגובשת, בנפרד מזו של הוריהם. לפעמים, נטישת הדרך היא זמנית, כחלק ממרד הנעורים הנורמלי, ולפעמים מדובר בהתמסרות אמיתית לרעיון ודרך חדשה, שהתגבשו בתהליך איטי של בדיקה והסתגלות. אני חושבת שכדי להיות משוכנעת בבחירות שלך, עלייך להרשות לעצמך זמן לספקות ולמחשבה, מבלי למהר. זכרי שבחירה בדרך חדשה ושונה עלולה לשמוט (לפחות לזמן מה) את הבסיס הבטוח והחם שמעניקים לך הבית והמשפחה, ואולי אפילו הקהילה בה את חיה כיום. לפעמים אפשר להתנתק רק כאשר קיימת תשתית חברתית וקהילתית מוצקה, עליה אפשר לסמוך ולהישען במקרה שהקהילה הישנה תפנה עורף. אני מקווה שכל החלטה שתקבלי על עצמך תהיה מתוך שלמות ושיקול דעת, ומאחלת לך חירות אישית ומחשבתית. בהצלחה ליאת