ילדה בת שלוש וחצי שאינה מתמודדת

שלום רב, ביתי בת שלוש ושמונה חודשים, ילדה עדינה מאוד, נעימת הליכות, מסודרת, פשוט ילדה טובה. בגן היא אינה מנסה להתמודד עם מצבים שאינם נעימים לה, למשל כאשר לוקחים לה משהו היא בוחרת לוותר או פשוט לעמוד במקום וליבב. לרוב אפילו אינה פונה לגננת או לסייעת לספר על מקרה כזה או אחר. בבית היא עומדת על שלה, לא מוותרת אם מרגישה שלא צריכה לוותר גם לא לחברים שבאים. כיצד אוכל לעזור לה להתמודד בצורה טובה יותר? יש לה מספר מצומצם של חברים, איתם היא מאוד פעילה, אבל היא אינה פונה לילדים בעלי התנהגות מוקצנת או אגרסיבית (אולי מתוך פחד?!?) האם יש למי לפנות לייעוץ בנושא? האם זהו גיל בו ניתן לפנות לפסיכולוג עם ילדים? והאם בכלל יש טעם? תודה, אילנה.

שלום אילנה, את מספרת שבסביבה הבטוחה והמוכרת, בתך יודעת ומצליחה לעמוד על שלה, ונדמה לי שזאת בשורה טובה. היכולת להבחין מתי אפשר וכדאי להתעקש ומתי לא, היא יכולת חשובה, בעיקר בעולם האלים בו אנו חיים. לפעמים, ההחלטה "עם הטיפוס הזה אני לא מתעסקת" היא החלטה נבונה, ואפילו מצילת חיים. לא בטוח שכדאי לשנות זאת. ובכל זאת, אם את חוששת שמדובר בדפוס כנוע ומרצה, נסי לעודד גילויי עצמאות ואסרטיביות בבית, גם כאשר זה לא מאד נוח עבורך. חזקי אותה כשהיא עומדת על דעתה ומתעקשת, ונסי לתגמל אותה במצבים בהם היא עומדת על שלה. פעמים רבות הורים מביעים דאגה מול מה שנראה כמו וותרנות ויבבנות, אך כאשר הילד מנסה לפעול בדעתנות ואסרטיביות מולם הם מתקשים לקבל זאת. בדקי את תגובותייך באומץ ויושר, והתאימי אותן למגמה שאת מנסה לקדם. בהצלחה ליאת