פחד מעשיית קקי

שלום, בתי בת 3 , התחלנו גמילה לפני חודשיים. בתחילה עשתה פיפי בשרותים + קקי בסיר. הגמילה לא היתה חלקה מהרגע הראשון אבל מזה כחודש המצב החמיר מאוד. היא לא מוכנה לעשות קקי בכלל לא בטיטול ולא בשרותים. כמובן שהכל מלווה בבכי הסטרי , מבקשת שנקלח אותה למרות שזה עתה סיימנו להתקלח , מבקשת שנחליף לה טיטול כל 5 דקות (ואנו מחליפים) . כששואלים אותה למה להחליף, אומרת שעשתה קקי (מה שכמובן לא נכון). זה מגיע למצב של בכי של שעות בערב עד שלעיתים יוצא לה הקקי (פעם ב3-4 ימים). כרגע המצב היא שהיא בבוקר הולכת עם תחתונים לגן, בגן מבקשת טיטול ומקבלת אחרת היא לא רגועה. בבית המצב בערב קטסטרופה . בנוסף לכל הקלחת הזו נולדה לה אחות קטנה לפני כשבועיים. איך פותרים את הבעיה? היאוש גובר. תודה. נירית

שלום נירית, ההתנהגות שמתוארת יכולה להתאים לשני 'פרופילים' אופייניים (לפחות), האחד, של רתיעה וגועל מהקקי, המתפתחים לעיתים בעקבות תגובות ישירות או עקיפות של המבוגרים המתייחסים לקקי של הילד כאל דבר מלוכלך/דוחה/מגעיל/מסריח. הסבר אפשרי נוסף קשור, כמובן, ללידת האחות, ולמשאלה של הילדה הבכורה לקבל טיפול פיזי ו'צפוף' באמצעות הרגרסיה להתנהגויות תינוקיות. אני מציעה שלא להחזיר לה חיתול, לא בגן ולא בבית, ולהימנע מהתעסקות יתר בנושא. כשהיא בוכה ומבקשת קקי, לוו אותה לסיר או לשרותים, והשתדלו להישאר סבלניים ורגועים. אל תיבהלו מבכי וצרחות, ונסו לשמור על טון דיבור שקט ומרגיע ("אני רואה שאת צריכה קקי, ומסכימה לשבת לידך עד שהוא ייצא. אנחנו לא שמים יותר חיתול, כי את כבר ילדה גדולה"). צריך להביא בחשבון, שכמו אצל כל ילד שנולד לו אח קטן, התואר "ילדה גדולה" לא ממש אטרקטיבי בעיניה, ועדיף מבחינתה להיות הקטנה והאהובה. לכן, עליכם לעשות מאמץ לגרום לה להבין את יתרונותיה של הבכורה, ולהדגיש את הרווחים שיש לסטטוס הזה. לא פשוט, אך אפשרי. בהצלחה, והרבה מזל טוב ליאת