פער גילים קטן-גדול

שלום, יש לי ילד בן 5 וחצי (מאוד מפותח, בעיקר אינטלקטואלית) וילדה בת 3.8 שנמצאים ומשחקים הרבה ביחד. עד כה הם צפו בטלויזיה ביחד, שמעו סיפורים ביחד וכו. לאחרונה נוצר פער ברמות ותחומי ההתעניינות שלהם וזה יוצר קצת בעיה בשני התחומים הנ"ל: 1) אינני מעוניינת שבתי תיחשף לתכניות מחוץ לערוץ "הופ" אך בני כבר מתחיל להשתעמם ממנו (ואם הטלויזיה דלוקה אין מצב שבתי תסכים לא לשבת ולצפות) 2)בזמן סיפור לפני השינה בני רוצה סיפורים יותר מורכבים ובתי כמובן עדיין שייכת לתחום הספרים הקצרים רבי האיורים. בנתיים אני קוראת להם אחד כזה ואחד כזה אבל זה פחות מהנה כי רק אחד מהם מאזין כל פעם והשני משתעמם (הם באותו חדר). מן הסתם ההתפתחות האישית של כל אחד מהם בפני עצמו היא חשובה ואני מוצאת את עצמי מאוד מתאמצת לתת מענה לכל אחד מבלי שהשני יפגע (למשל גם משחקי חברה שמתאימים לבני אך לא לבתי). כמו כן חשוב לי מאוד לשמור על היחסים הקרובים ביניהם למרות הפער שנוצר. אשמח לקבל את עצתך בעניין. תודה!

שלום רב, הצרכים האינטלקטואליים-תרבותיים של ילדינו חשובים ביותר, ולכן גם אליהם יש להתכוונן בצורה טובה. פער הגילאים בין שני ילדייך באמת קטן, ובכל זאת, את מבחינה בצרכים השונים. נדמה לי, וזאת יודעת כמעט כל אמא, שיותר מהסיפור עצמו, הקסם האמיתי טמון בקרבה המיוחדת הזו שבין ההורה לילדיו בזמן הקראת סיפור. הכניסה המשותפת לעולם שבין דפי הספר, ההקשבה למקצבן של המילים, קולו של ההורה האהוב, הקרבה הפיזית, המגע, החיבוק, הפיכת הדפים - כל אלה חשובים לעיתים קרובות יותר מן התוכן עצמו. ברבות מן הספריות בארץ מתקיימים מפגשי "שעת סיפור" המכוונים לקבוצות רב-גיליות. מסתבר שילדים נהנים גם מסיפורים שהם קצת מעל או קצת מתחת לרמתם, כאשר בכל מפגש עם הסיפור הם פוגשים רובד חדש ואחר. לכן, נדמה לי שאפשר לספר סיפור פעם של זה ופעם של זו, מבלי להיטרד יתר על המידה. הם יקשיבו ויהנו בכל מקרה - אם *את* תהני. כמובן שאפשר להקדיש גם זמן נפרד לכל אחד מהם, אבל זה כבר כפוף לזמן ולחשק שלך. בעניין הצפייה בטלוויזיה, כמו בכל עניין חינוכי וערכי אחר, עליך להחליט על מה את נלחמת, ומאימתי שהחלטת על כך, לקום וליישם. כלומר, אם אינך רוצה שבתך תצטרף לצפייה של בנך, עליך לדאוג לתנאים שיבטיחו זאת: טלוויזיות בחדרים נפרדים, או פעילות חלופית עבור הילדה (אולי בזמן הזה תוכלי להתפנות ולספר לה את הספרים המתאימים לגילה). חשבי אם ההחלטה שווה את המחיר, ואם כן - הפתרונות הם טכניים בעיקרם. אני מסכימה עם המשאלה שלך, לשמור על יחסי קרבה וחברות ביניהם. לתפיסתי, ככל שתתערבי פחות באינטראקצות ביניהם, ותאפשרי להם למצוא את הפתרונות בעצמם, כך ייטב. ילדים לא משתעממים כל כך מהר, וגם אם כן, אין זה מתפקידינו להפיג את השיעמום. ברוב חדרי הילדים של ימינו יש שפע שמאפשר פעילות עשירה ומגוונת. השתדלי להימנע מלהחליט עבורם או מלשעשע אותם בעצמך, ואני מאמינה שתיווכחי שהם מסתדרים יופי. בהצלחה ליאת