אשמח לשמע דעתך

בני עלה לכיתה י'. התחיל את החטיבה (כתה ז') בכיתת מופת.(המצטיינים). מופת כולל רק את כיתות ז' ח' ט'. בכיתות י' מפרידים למגמות והכתות מופרדות ל"מצוינות" ו"רגילות" כשברגילות יש גם את החלשים יותר שלא היו בחטיבה בכיתות מופת. בני בסוף כיתה ט' בחר לו את המגמות הרצויוח והמתאימות לו. לא רצה להמשיך עם ילדי "מופת" כי לא רצה ללמוד שעות ארוכות כ"כ.(מופת לומדים עד שעות אחה"צ). בסדר. את זה אני מבינה ומקבלת. שבוע שעבר היה יום הורים ורק ביום ההורים התברר לי שהוא בכלל בכיתה ה"רגילה" (שבה תלמידים חלשים ) ז"א אפילו לא בכיתת המצוינות, וזאת למרות ציוניו הגבוהים איתם סיים כיתה ט' מופת. כשהגעתי הביתה מיום ההורים, שאלתי אותו מדוע לא סיפר לי שהוא בעצם בחר בכיתת ה"חלשים" ז"א ב"רגילה". הייתי מאוד מאוכזבת. שאלתי אותו מדוע , אמר ש"אמא, זה לא משנה , המגמות הם אותם המגמות לכל הכיתות והבגרות היא אותה הבגרות". יכול להיות שהוא צודק. (אני לא כ"כ מתמצאת) אבל , ועכשיו שאלתי אליך, האם "להציק" לו בענין, האם להסביר לו שזה לא רק הקטע של הבגרויות שמפריע לי אלא הקטע שהוא מעדיף להיות עם "רגילים" ופה ושם גם "חלשים" ולא עם חבריו החזקים מכיתת מופת בה למד שלוש שנים. מדוע שלא יהיה בחברת תלמידים עם מוטיבציה גבוהה?, מדוע צריך להיות בינוני? כשיש לו ציון של 9 במבחן קרני (יכולת לימודית גבוהה שפות ומתמטיקה)?? מה הסיפור שלו? בינתיים אני לא לוחצת , ולא שואלת יותר מידי, רוצה לשמע את דעתך. תודה.

שלום נתי, בנך ציין כבר בסוף כיתה ט', שיום הלימודים הארוך קשה לו, והוא מעדיף לקצר את שעות השהות שלו בביה"ס. התגובה המבינה שלך הייתה (בעיני) במקומה, ונדמה לי שאפשר לאמץ גישה דומה גם הפעם. ילדים מוכשרים נושאים עמם לא פעם מעמסה עצומה של ציפיות (של עצמם ושל הוריהם), והיכולת להגיד "יאללה, לא על כל הר מוכרחים לטפס" חשובה למדי. יכול להיות שאחרי שלוש שנים של מצויינות ועבודה קשה, בנך החליט שאפשר להגיע לאותו מקום בפחות מאמץ, באווירה פחות תחרותית, ובקצב רגוע יותר. יכול להיות שההעדפות שלו כלל אינן קשורות לתחום האקדמי, אלא דווקא לזה החברתי. הבחירה ללמוד בכיתה 'רגילה' אינה הופכת אותו לבינוני. אחרי הכל, הוא כבר הוכיח את המצויינות שלו. למרות האמור כאן, ולמרות שאני סבורה שנכון להניח לו ולא ללחוץ, חשוב להישאר עם אצבע על הדופק, ולגלות עירנות סביב התפקוד הלימודי שלו, כדי שלא תהיה התרופפות ו"עזיבה", וכדי שרמת הלימודים וההשקעה שלו תישאר ברמה סבירה. חשוב לזכור שבתיכון, בהשוואה לחטיבה, יש ירידה טבעית במוטיבציה הלימודית, ועלייה בהתעניינות החברתית והבינאישית. לפעמים אפשר אפילו לברך על כך... בהצלחה ליאת

והחלטתי באמת לא לשאול יותר לגבי החלטתו ולהשלים עימה. כעצתך אעקוב אחר ציוניו ואבדוק שלפחות אין ירידה בהם.