בן 9

ילד בוגר,רגיש מאוד,לחוץ מאוד...אני עובדת עם ילדים בעצמי...ובכלים שיש לי בעדינות...עובדת איתו..מרגיעה אותו..מנהלת איתו שיחות מאפשרות..הוא בוגר ומבין..בהייבט החברתי תמיד היה לו קצת יותר קשה..מעדיף חבר אחד מכמה ביחד ..שאז מרגיש יותר מתוח ועצבני... בימים האחרונים החל למצמץ מאוד..והוא גם אסמתי..כך שקיבל התקף שיעול מלווה במשאפים. והתחיל לומר שקשה לו לפעמים לנשום (כנראה מלחץ). היום צירנו ביחד..היה טלפון והוא רצה שאסיים..לאחר זמן מה התעצבן סגר הכל ואמר כל החיים שלי קשים ככה. כרגע בא ואמר..מה שמעצבן אותי זה מה שאני לא יודע שמעצבן אותי.(משועמם.) לא יודעת באם זו בעיה או לא..אבל אני מוטרדת...ומרגישה שאין לי כלים להתמודד עם הנושא

שלום רב, התיאור שלך מעורפל וחלקי מכדי שאוכל להעריך אם מדובר בבעיה ממשית או לא. אם אינך שקטה, תוכלי לפנות להתייעצות עם פסיכולוג ילדים קליני. אפשר גם להקדים ולהיעזר ביועצת ביה"ס, שתוכל לבחון את תפקודו בביה"ס, ולהעריך את דרגת המצוקה שלו. הדברים שלך מעלים רמזים למצוקה, ולכן שווה להשאיר אצבע על הדופק, ולא להתעלם. בברכה ליאת