ילד מול משבר זוגיות

אני אב לילד מקסים בן 12 וחצי. אמו ואני חיים ביחד מזה כ9 שנים ללא נישואים. בשנתיים שלוש האחרונות התרבו המריבות ביננו ולאחרונה הגיעו היחסים לפיצוץ ונתק מוחלט. אנו ממשיכים להתגורר באותה דירה אם כי בחדרים נפרדים. לצערי הרב פעמים רבות פתחה בת זוגי במריבות איתי בנוכחות הילד ואף היתה מסיתה אותו נגדי. כל בקשותיי שלא לערב את הילד לא הועילו. אני חש כי נגרם לילד נזק רב כתוצאה מחשיפתו המסיבית למריבות ביננו, שהרי הוא אוהב מאוד את שנינו, וברצוני לשוחח איתו על הנושא. כיצד כדאי לעשות זאת?

שלום גיא, אני מניחה שהמריבות והנתק אותם תיארת הם בינך לבין זוגתך (כי אפשר להבין זאת גם כמריבות בינך לבין הילד). עוד דבר חשוב שלא ציינת, זה האם יש לילד אב ביולוגי הנוכח בחייו. כך או כך, אין לי ספק שנוכחותך בחייו מאז היה בן שלוש, הפכה אותך לדמות משמעותית ביותר עבורו. אתה מציין נכון, שמוטב שלא לערב את הילד במריבות ביניכם, ובטח לא רצוי להסית אותו כנגד מי מכם. אתה מבקש לשוחח איתו על הנושא, ועקרונית אתה צודק. אלא שיש להיזהר שלא ליפול לאותו פח ממש, של הכנסת הילד לחזית המאבק ביניכם ולבקש ממנו לקחת צד. לכן, לעניות דעתי, נכון לשוחח איתו ברגע שקט ונינוח, ולומר לו שלמריבות שלך עם אמו אין כדי להשפיע על אהבתך אליו ועל רצונך להמשיך ולבלות עמו זמן איכות כבעבר. השתדל שלא להיכנס למהות הסכסוך ביניכם, ובטח שלא להסית כנגד אמו. זכור שגם אם אתה צודק במיליון אחוז, התחושה שעליו להכריע ביניכם, עלולה ליצור אצלו פיצול נאמנות מכאיב ומיותר. אם אתה באמת אוהב אותו וחפץ בטובתו, עשה הכל כדי לאהוב את אמו, ולהחזיר את יחסיכם לשלוותם- אולי בעזרתו של מטפל זוגי. בהצלחה ליאת

תודה ליאת על תשובתך. אציין כי אני הוא האב הביולוגי (במידה ולא היה ברור), והקשר עם הילד הוא מצויין, יש ביננו הרבה אהבה, אם כי אינני מבלה מספיק זמן איתו. האם תוכלי להיות קצת יותר ספציפית לגבי תוכן השיחה איתו? לא מכבר ניסיתי לדבר איתו על הנושא אך הוא הציג עמדה כאילו אין הדבר נוגע לו ולא רצה לפתח את הנושא. ברור לי שהדבר אינו יכול להיות נכון ואולי זהו סוג של הגנה. אני חש שלא לעשות דבר בנידון זוהי האפשרות הגרועה ביותר. תודה על עזרתך.