קשיים שנובעים מכניסה לגן חדש
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
ביתי בת שלוש ושלושה חודשים נכנסה לגן עירייה,חשוב לי לציין שעברו איתה מהגן הפרטי כ 12 ילדים(בגן 36 ילדים), וזו כנראה הסיבה שלא קשה לה להפרד בבוקר, הגננת אומרת שהיא מאוד חברותי ושהיא מסתגלת נפלא. מה שכן בבית היא לא כ"כ רוצה לאכול,קשה לה מאוד להפרד ממני, אפילו למספר דקות(שאני במקלחת/שירותים/טלפון)ובלילה היא מתחילה לעכל את כל מה שקרה במהלך היום וכעבור 3-4 שעות שינה היא מתעוררת בצעקות ובבכי היסטרי "אמא" היא עוברת לישון איתנו במיטת ההורים או שבעלי ישן איתה במיטה אבל גם כשהוא ישן איתה(אני בחודש התשיעי אז קשה לי להכנס למיטת ילדים) היא מתעוררת באמצע הלילה ורוצה להיות רק!! איתי. אשמח לקבל חוות דעת על המצב ודרכים להתמודדות /הפחתת החרדות) תודה.
שלום ענבר, כניסה לגן חדש, כפי שזה עתה כתבתי ללי, עלולה ליצור אצל הילדים הקטנים מעמסה רגשית לא פשוטה. בתך, למרבה המזל, מצליחה לגייס את הכוחות במשך היום, במחיר של נסיגה זמנית בשעות אחה"צ והלילה - בבית. כרגע, מותר לה לבטא מצוקה, מבלי שהדבר ייחשב 'פתולוגי'. אחרי הכל, השנה רק התחילה, וההתמודדות בשיאה. אני חושבת שזה יופי שאבא מתלווה אליה למיטה שלה, בעיקר לאור הלידה המתקרבת, ולכן, המסר צריך להיות "אמא ישנה במיטה שלה, ואבא כאן כדי להיות איתך/לשמור עליך/להרגיע, וכד'". אם את תזוזי קצת הצידה ותאפשרי לבעלך להיות זמין ומנחם, היא תלמד בהדרגה 'להשתמש' גם בו, ולוותר על התלות הבלעדית בך. בהצלחה, ולידה קלה ומהירה ליאת