אוכל כנחמה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום רב בתי בת שנה וחצי, התחילה היום מעון. היא הגיע ממסגרת קטנה של 4 ילדים למסגרת גדולה של 27 ילדים, שהיא אמנם הכירה כי אחותה היתה שם שנה שעברה אבל כמובן בשבילה המסגרת חדשה. היא ילדה אשר - ברוך השם - אוהבת לאכול, בין היתר גם שטויות וחטיפים ובעיקר במבה. אנחנו כמובן מגבילים אותה ולעיתים לא קרובות מידי נותנים לה לאכול שטויות. היום בגן, על מנת להקל עליה את הפרידה ממנו, בעלי נתן לה במבה וזה מאד עזר לה להרגע ולא להיות כלואה בתוך תהליך הפרידה הכואב. השאלה היא עקרונית: האם זה נכון לתת לה אוכל שהיא אוהבת על מנת להקל עליה פרידה, או שמא זה עלול לעודד אצלה דפוס של אכילה בזמן מצוקה/עצבים/מתח אשר ימשיך גם בהמשך חייה ועלול להפוך את האוכל לאובייקט אשר חשיבותו מופרזת ולמעשה להביא לאכילה מיותרת ולהשמנה. תודה אלינור
אלינור שלום קושי בפרידה ביום הראשון בגן הינו לגיטימי ומובן.(יתכן וזה קצת מוקדם לעזוב אותה לבד ביום הראשון שלה). חשוב מאוד לדעתי לקבל את הקושי, לאפשר לילדה (ולכם, ההורים) את ההתמודדות עם הקושי. לא פעם אנו ההורים, אשר בשביל להשקיט את עצמנו,ממהרים לשנות נושא, או מנסים להסית את תשומת הלב של הילד לדבר אחר, מכיון שלנו קשה להכיל את הבכי, את הקושי ואת התסכול של הילד . הקושי של הילדה בקליטה בגן הוא נורמלי לחלוטין ולדעתי אין לנסות ל"רפא" אותו בצורות כאלו או אחרות. ההתגברות האישית של הילדה על הקושי יכולה לחזק אותה בשאר ההתמודדיות המחכות לה בחיים. מכל קושי ומכשול שעוברים -יוצאים מחוזקים יותר. אין הדבר אומר שצריך לתת לה לבכות עד שתתרגל, אך אפשר להקל עליה ע"י חיבוק, ע"י משחק ואף ע"י אמפתיה לקושי. מותר לה להביע את חוסר שביעות הרצון מהשינוי. לגבי נושא האוכל, אני בהחלט מסכימה איתך שאוכל זה לא פתרון. (אולי פתרון להורה כי אז הילדה מפסיקה לבכות). כל נחמה ע"י אוכל עלולה בהמשך להפוך לדפוס התנהגותי של פיצוי באמצעות מזון, דבר אשר אינו בריא ואינו נכון הן רגשית והן גופנית. בהצלחה בקליטה בגן ושתיהיה שנה טובה אריאלה זמיר מנחת הורים ומייעצת לגיל הרך.
שלום אלינור, מאחר שאריאלה הקדימה אותי, ונתנה תשובה מצויינת, אוסיף רק זאת - לאוכל אכן יש אספקטים 'מנחמים', ועובדה זו אינה הופכת אותו לפסול. הבעיה מתחילה, כמובן, כאשר פעולה טבעית ומאוזנת משמשת את הילד (או את הוריו) כמנגנון עיקרי של פיצוי או תקשורת. בעיני, לא נורא לצרוך מדי פעם ממתק או חטיף, רק כדי להרגיש טוב יותר. אדרבא, לעיתים ניסיונות נוקשים להגביל ילד מאכילת ממתקים, דווקא הם אלה שמניחים את היסודות להפרעת אכילה. לכן, גמישות, איזון ושכל ישר נדרשים תמיד, ככל הנוגע לאוכל, ובכלל. מאחלת לכם קליטה טובה ומהירה בגן ליאת