גמילה מקקי בתחתונים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיית ילדים ומתבגרים
שלום ליאת, בני בן שנתיים ו- 8 חודשים. נגמל מטיטולים לפני כחודש, אבל קקי הוא עושה בעיקר בתחתונים. פעמים ספורות הוא עשה בשירותים (בעיקר בבוקר, כשאנחנו מתעקשים שישב בשירותים כמה שצריך - אפילו 50 דקות שלמות). אבל במהלך היום, גם בגן וגם בבית, הקקי בורח בתחתונים (עם פיפי אין בעיה). ניסינו את שיטת הפרסים - זה לא עבד... מה עוד אפשר לעשות? תודה, לימור
טלילה שלום בתהליך הגמילה אנו עדים הרבה מאוד פעמים להבדל בין היכולת לתת שתן בשרותים לבין היכולת לשחחר צואה. שיחרור הצואה הוא דבר יותר מורכב מבחינת הילד. בשחרור הצואה או בעצירתה הילד מבטא את שליטתו, את רצונותיו ואף את פחדיו. מצד אחד הוא מפחד אולי לשחרר את הצואה מכיון שלפי תפישתו הצואה היא חלק מגופו, היא כמו איבר בגופו וזה יכול להיות מאוד מפחיד לפעמים ל"אבד" חלק מגופך. יתכן שע"י עצירת הצואה הוא משיג סוג מסוים של שליטה, הן שליטה עצמית והן שליטה על הסביבה.(עובדה- אתם עסוקים מאוד בנושא הזה ובילד עצמו סביב הנושא). אני מציעה לכם לקחת אויר, לגייס סבלנות וסובלנות אך גם עיקביות. הציעו לילד לשבת בשעות קבועות בשרותים, סיר, והיו איתו. אין צורך לשבת איתו כל הזמן אך תיהיו שם בשבילו. אפשר לספר סיפור או לתת לילד ספר או כל דבר אחר לשם התעסוקה בזמן הישיבה . אבל העיקר זה סבלנות!!!! המנעו מהערות שליליות או הערות של אכזבה מהילד ועודדו אותו בהצלחותיו. אני אישית לא ממליצה על שיטת הפרסים בשלב זה מכיון שהילד לא עושה את זה בכוונה הוא פשוט עדיין לא הגיע למיומנות ולגמילה ולכן קשה לו עדיין. עיזרו לו ע"י תמיכה, הבנה, עידוד וסבלנות. בהצלחה אריאלה זמיר מנחת קבוצות הורים ומיעצת לגיל הרך.
שלום טלילה, אני מסכימה עם דבריה של אריאלה, ורק רוצה להוסיף, שישיבה בת 50 דקות על הסיר יכולה להיות קשה ומייאשת, ולהוסיף לרתיעה ולהתנגדות של הילד. הציעו לו סיר לעיתים קרובות יותר, אך לזמן קצר של לא יותר ממס' דקות. בברכה ליאת
אריאלה יקרה, איזה יופי לפגוש אותך כאן, ולהיעזר בניסיונך העשיר. בואי יותר! ליאת