חברים דימיוניים ?

היי , אני תמר ואני בת 15 . מאז שאני זוכרת את עצמי היו לי חברים דימיוניים .. כבר בגיל הגן היה "בן הזוג הראשון" ולאט לאט עם קבלת הנטייה המינית כרגע יש לי "בת זוג" . זה הזוי , אני בטוחה . אני מנסה "להגמל" ממנה אבל זה לא עובד . אני מדברת איתה ומנשקת אותה והיא בכלל לא קיימת !!!! האם זה נפוץ ? האם זה עד כדי כך חולני? אני צריכה פסיכיאטר ? האם טיפול פסיכיאטרי עשוי להועיל ? אני רוצה שהיא תלך ! לא רוצה לדבר לעצמי יותר .. אני חייה את המציאות המדומה הזו יותר מידי זמן ואני מרגישה חולת נפש . בבקשה תייעצו לי מה לעשות . אני מתחננת לתשובה , תודה , תמר .

שלום תמר, העובדה שאת יודעת שמדובר ביצירי דמיונך מרגיעה, ומבחינה אותך מהמקרים היותר מדאיגים, בהם האדם *משוכנע* באמיתותה של הפנטזיה (ונחשד, לכן, כסובל ממחשבות-שווא). עם זאת, העובדה שלפנטזיה יש מקום כ"כ מרכזי בחייך, מעידה אולי על קושי בעולם המציאותי, ועל צורך לקיים עולם פנימי 'מחתרתי' שלא ירגיז/יבייש אף אחד. אני מציעה לך לפנות לפסיכולוג/ית קליני/ת כדי ללמוד לחיות בשלום עם העדפותייך המיניות ובכלל, ולצאת אל העולם ממקום פחות חרד ונחבא. דרך צלחה ליאת

הי ליאת, כמי שחווה פנטזיות (אחרות אמנם) אבל באופן מתמיד ודומה לתמר.. האם מותר לשאול שאלה כמו-סטטיסטית? האם אנשים רבים חווים פיצול כזה? עולם פנימי דומיננטי כל כך? עד כמה זה שכיח להערכתך? (כמה מתוך 100, נגיד? :-) תודה, יעל