גמילה

הבן שלי בן שנתיים וחודשיים לפני חודש וחצי התחלנו בתהליך גמילה מחיתולים בהתחלה גמילה מפיפי התהליך היה טוב בבית הייתי משאירה אותו בלי חיתול ורק בגן ומתי שיוצאים מהבית תחתון גמילה בשלב ראשון התהליך היה מצליח הייתי מזכירה לו כל 20 דקות להיכנב לשירותים והיינו נכנסים ועושים באסלה עם שיתוף פעולה מהמורה בגן שהייתה גם מזכירה לו ומכניסה אותו לשירותים היה היענות ושיתוף פיולה לפני שבועיים רציתי לגמול אותו גם מקקי וניסיתי להושיב אותו באסלה ואז הוא נרתע ואינו מוכן לשבת ומתחיל התקף בכי ועכשיו הוא מסרב גם לעשות פיפי בשירותים רוב הפעמים הוא עושה על עצמו ואם אני מזכירה לו הוא אומר לי עוד מעט ואם אני מכניסה אותו אז הוא בוכה ואומר שהוא לא רוצה "רוב הפעמים הוא עושה את הקקי בשעות אחרי הצהריים ואם הוא עושה במכנסיים הוא קורא לי ומסרב לזוז ממקומו עד שאני מורידה לו את התחתון ומנקה אותו

שלום יפה, את תהליך הגמילה יש להתחיל כאשר הילד בשל לכך מבחינה מוטורית, קוגניטיבית ורגשית, יכול ורוצה לשתף פעולה, ומסוגל להבין מה נדרש ממנו. באופן דומה, נדרשת מידה של מוכנות גם אצל המבוגרים, ונכונות לשאת מצבים של פספוס ונסיגה. גמילה 'נכונה' (אם יש בכלל דבר כזה) אמורה להתייחס לפיפי וקקי גם יחד, וסילוק הטיטולים (כולל תחתוני הגמילה למיניהם) לפחות בשעות היום. כאשר את מורידה חיתול לצורך פיפי, ומחזירה אותו לצורך קקי, את משדרת מסר מבלבל. גם הריצה לשירותים כל 20 דקות יכולה לעורר אצל הילד חרדה ומתח מיותרים. אני חשה שכרגע יש בלבול גדול, וממליצה לעזוב אותו לשבועיים-שלושה, ולהתחיל את התהליך שוב, במהלך אוגוסט, ממקום חדש. ממליצה לך לקרוא מאמר טוב המנחה, צעד אחר צעד, איך עוברים את התהליך בשלום. יש המונים כאלה באינטרנט. את מוזמנת לעדכן איך הולך. בהצלחה ליאת